עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

הקיר שמולי

20/08/2018 05:38
Venus
אני פשוט אכתוב.
פשוט אנסה להבין מה עובר עליי כרגע.
דברים קצת משתנים.
לא יודעת להגיד בדיוק מה.
אבל משהו משתנה.
אני בכלל לא מודעת לזה...אבל דברים מתחילים לצוף.

אני חושבת על הרגע הזה.
שעמדתי מול הקיר של הכותל.
הייתי כל כך קרובה.
יכולתי להושיט יד ולגעת.
אבל לא עשיתי את זה.
לא יכולתי.
לא התחברתי.
זה פשוט הרגיש כמו קיר.
סתם קיר.
סתם אבנים.
לכולן היה כל כך חשוב להגיע לקיר.
להתפלל צמוד לקיר.
לשים פתק.
ואני לא.
זה לא שלא רציתי.
רציתי להרגיש ככה.
אבל לא הרגשתי.
פשוט לא יכולתי להעמיד פנים.
לא רציתי לגעת בקיר.
רציתי להרגיש את הרצון הזה לגעת בקיר.
ולא הרגשתי.

מה זה אומר עליי?.
זה אומר שאני כבר לא אדם מאמין?.

אני מניחה שלכל דבר יש סיבה.
שאם לא הרגשתי כלום.
כנראה שיש בי בעיה.
אולי כן הרגשתי משהו.
הרגשתי רתיעה.
לרגע הבנתי אתאיסטים.
הרי זה רק קיר.
איך אני יכולה להעמיד פנים שזה יותר מזה?!.

אבל אני יודעת שזה לא סתם קיר.
שיש בזה קדושה.
אני יודעת.
זו כאילו עובדה מבחינתי.
אבל אני מניחה שאני כבר לא מאמינה.
באמונה אי אפשר לשלוט.
או שאתה מאמין או שלא ואתה לא יכול להכריח מישהו להאמין.


איך אני אסביר את זה יותר טוב...
זה כמו שאת אוהבת בחור.
ואת יודעת שאתם לא מתאימים.
אבל את לא מאמינה בזה.
את מאמינה שזה יכול להצליח.
ככה זה הרגיש.
אני יודעת שיש בזה קדושה...אני פשוט לא מאמינה.


edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: