עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

בית ספר לטוב ורע

31/07/2018 01:54
Venus
אני רוצה שתדעו שגילאי 13-16 לא היו קלים עבורי.
אלו הגילאים שבו בנות עוברות סוג של תהליך.
מתחילות להרגיש דברים בצורה יותר חזקה.
בוכות מכל הלב מרגישות נורא ובכלל לא מבינות למה.
מתחילות להיות יותר אובססיביות למראה שלהן ולגוף שלהן.
מרגישות מכוערות כל כך כשהן מביטות במראה.
קשה לחייך בגיל הזה.
קשה למצוא סיבה.

הדבר היחיד...האור בקצה המנהרה שהיה לי...זה שיום אחד אני אמצא מישהו שאני אוהבת.
מישהו שלהיות איתו ינחם אותי ברגעים קשים.

זה כל כך קל ליפול בגיל הזה.
זה כל כך קל להרגיש מיותרים.
כל רגש...מתעצם.
אהבה...שנאה עצמית...חוסר ביטחון...הכל נהיה כל כך חזק.
שאת מרגישה שזה בולע אותך.
אין לך שליטה על זה.
על איך שאת מרגישה.

לא כולן עוברות הזה.
אבל אני עברתי את זה.
אני שנאתי את עצמי.
את הגוף שלי.
את האנשים סביבי.
את החיים שלי.
רציתי חיים אחרים.
הייתי כלואה בתוך עצמי.
וכמה שזה מוזר...זה הכל היה בראש.
ברגע שיצאתי החוצה.
ברגע שהכרחתי את עצמי להיות פתוחה...להיות כנה...לאהוב את האנשים שסביבי לא משנה מי הם ואם הם אוהבים אותי.
לאט לאט...עם הזמן...ראיתי את עצמי באור יותר חיובי.
שמעתי דברים טובים עליי.
שמעתי שמתים עליי.
שאין כמוני בעולם.
שאני מיוחדת.
אני הייתי זאת שאומרת משהו ואנשים כל פעם מחדש מופתעים ממה שיצא לה מהפה.

אני מניחה שכל ההסתגרות הזאתי בתוך עצמי הפכה אותי לאדם יותר חכם.
כי שתקתי.
כי הבטתי.
כי נתתי לזה להיכנס לי לנשמה.
פיתחתי דעה ולא שיתפתי.
ואז שכן פתחתי את הפה...הייתי ברורה כל כך.


אני פשוט זוכרת מה זה להיות בת 14.
אני זוכרת מה זה לשנוא את עצמך.
להיגעל מעצמך.
להתבייש.
לבכות כי את לא מבינה למה את הדבר הכי מכוער שקיים.


עכשיו לסיבה שכתבתי את הפוסט הזה.
אני רוצה להמליץ לבנות בגילאים האלה...שאולי מרגישות כמו שאני הרגשתי אז...לקרוא את הספר "בית ספר לטוב ורע".
זה ספר שאני באמת חושבת שיש הרבה מה ללמוד ממנו.
הוא פשוט.
הוא כיפי.
זה פנטזיה מטורפת וזה פשוט עולם אחר שאת מכניסה את עצמך לתוכו.

אני קראתי אותו לא מזמן ונהניתי...אבל אולי יש בנות בגילי שימצאו את הספר הזה ילדותי.
אני ממליצה לכן לקרוא.
תקראו אותו לאט...תדמיינו עד הפרטים הקטנים כל דבר.
אני ממש נהנתי ממנו.
בכללי אני חושבת שלקרוא ספרים זה סוג של לצאת לחופשה ולחזור עם תובנות.





בית הספר לטוב ולרע  / סומן צ'ייניני
יש רק דרך אחת ויחידה לברוח מבית הספר לַטוב ולַרע

בלילה אפל אחד מתגשם חלומה של סופי, כשהיא נחטפת לבית הספר   המסתורי לַטוב ולַרע. לבית ספר זה נחטפים מדי ארבע שנים שני ילדים מן הכפר גָבַלדון, ובו הם לומדים כיצד להפוך לגיבורי אגדות – טובים ורעים. יחד עם סופי נחטפת חברתה הטובה אגתה, השונה ממנה מאוד.
סופי הבלונדינית המטופחת, עם שמלתה הוורודה, נעלי זכוכית ומסירותה למעשים טובים, בטוחה שתצטיין בבית הספר לַטוב ותסיים את לימודיה כנסיכה מהאגדות. לעומתה, אגתה כהת השיער והמוזנחת, שמגדלת חתול מרושע כחיית מחמד וסולדת מחֶברה, נראית כתלמידה האידיאלית לבית הספר לַרע. אבל כששתי הנערות מגיעות ליער הקסום שבו ממוקם בית הספר, הן מגלות שחלה טעות גורלית: סופי נזרקת לבית הספר לַרע כדי ללמוד שיעורי כיעור, קללות-מוות והצמחת גיבנת, ואילו אגתה מוצאת את עצמה בבית הספר לַטוב, בין נסיכים נאים ועלמות יפהפיות המתנכלות לה, ולומדת שיעורי מוסר, טיפוח ותקשורת עם בעלי חיים.

אך מה אם הטעות היא למעשה המפתח לזהותן האמיתית של סופי ואגתה?

בית הספר לַטוב ולַרע סוחף את הקוראים למסע פנטסטי בעולם חדש ומסחרר, שהדרך היחידה לצאת ממנו היא לעבור דרך אגדה. זהו סיפור מפתיע בשלל תהפוכות עלילתיות, רומנטי ומלא הומור, עשיר בדמויות ססגוניות ומסקרנות ששובות את לב הקורא מן השורה הראשונה.
הספר משובץ באיוריו של המאייר האיטלקי רב המוניטין יַקוֹפּוֹ בְּרוּנוֹ.
בית הספר לַטוב ולַרע זכה לשבחים רבים ולפרסים ותורגם לעשרים ושתיים שפות. חברת הסרטים יוניברסל רכשה את הזכויות לסרט.

IM ALedya
IM AL
31/07/2018 12:41
אהבתי את התאור שלך של לקרוא ספרים "זה לצאת לחופשה" .
עבורי ספרים תמיד זה סוג של בחירה מועדפת.
ולמרות שאני בן הרבה פעמים ספרים שמוגדרים כספרי בנות מאוד מדברים אלי...
חושב שאחפש את הספר הזה בעקבות ההמלצה שלך.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: