עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

תקשורת עם התת מודע

26/07/2018 23:54
Venus
משהו עובר עליי.
אני עוד לא בטוחה מה.
אבל מתישהו זה יצוף.
כנראה שאני מרגישה מוזר ממשהו שאני עוד לא מודעת אליו ממש.
זה כזה בתת הכרה שלי.
בוא ננסה לחשוב מה יכול לגרום לי להרגיש ככה.
להרגיש מוזר.

קודם כל...שכחתי בת כמה אני היום.
כאילו אשכרה ישבתי בשירותים וניסיתי להיזכר אם אני בת 20 או 21.
בסופו של דבר חזרתי לשנת לידה שלי...1997...אה...כן אני בת 21.
איזה מוזר.
למה שכחתי את זה?.

הדבר השני שאני יכולה להרגיש מוזר כלפיו הוא שאני מרגישה שאני סוג של הפסקתי להתקדם.
התחלתי תהליך והוא קצת נתקע ואני רוצה כבר להיות בסוף אז התקיעות הזאת קצת מורידה לי את המצב רוח.

עוד דבר שאני יכולה להרגיש מוזר בגללו...גיליתי שאני לא האדם הכי נחמד.
שאני בחיים לא אהיה מה שכולם רוצים שאני אהיה.
הבחורה הטובה.
אחת כזאת עם ראש על הכתפיים.
שיודעת מה היא רוצה מהחיים.
אני לא היא.

21 שנים אני על הפלנטה המבלבלת הזאת.
21 שנים ואני עדיין לא מצאתי את עצמי.
אני כמו כלב שרודף אחרי הזנב של עצמו.

אה.
אולי זה מה שמטריד אותי בתת מודע.
החדר שלי כבר מרגיש לא מתאים לי...כאילו הסטייל שלו קצת צבעוני לי מידי.
בא לי לשנות.
אבל החדר שלי קטן מכדי שאני באמת אוכל לשנות.
אני רוצה מיטה זוגית אבל אי אפשר להכניס...כאילו אפשר...אבל זה לא יראה טוב כי אני אצטרך להפוך את הכיוון שלה.
קיצר אי אפשר לשנות את הסטייל של החדר שלי.

אה.
אולי זה משהו אחר שמטריד את התת מודע שלי.
חברות שלי שהייתי איתן אתמול בלילה והיום בבוקר.
הן שוב לוחצות עליי לעשות משהו בחיי.
להתקדם.
להוציא רישיון.
לעבוד.
ללמוד.
אפילו ללכת למכון כושר.
רק לעשות משהו.

"זה כי אנחנו דואגות לך קשה לנו לראות אותך במצב הזה".
המשפט הזה קצת צרב.
"אני מבינה באיזה קטע מעירות לי אבל אני לא יכולה כל פעם להסביר לכן ושאתן לא תבינו אותי. אני רוצה שתבינו אותי".
לא זוכרת איך השיחה שלי עם החברה הזאת התגלגלה מפה אבל כמה שניות אחרי אמרתי "טוב לי. ממש ממש טוב לי".
והיא הגיבה בהפתעה.
היא לא ציפתה לזה.
"באמת טוב לך?".
"כן. ממש טוב לי".
"אז זה מה שחשוב".


אז אולי זה זה?
אולי זה מה שמטריד אותי את התת מודע שלי וגורם לי להרגיש מוזר בלי סיבה ברורה?.


היום חשבתי על זה.
שלא תמיד אתה מודע לתחושות שלך.
אתה יכול להיות עם מישהו שאתה שונא ובכלל לא להיות מודע לזה.
ובכלל לא להבין למה לא טוב לך.
אז אני תוהה אם לתת מודע שלי טוב כמו שלי טוב.
אם התת מודע שלי רוצה את מה שאני רוצה.
זה מוזר...אבל זה נראה שהתת מודע שלי רוצה דברים אחרים.
כי משום מה טוב לי וריק לי בו זמנית.

לא יודעת איך להסביר את זה.
התת מודע שלי רוצה משהו.
אני פשוט לא מודעת לזה.

מה הוא רוצה?.
מה הוא כבר יכול לרצות?.
הדבר הראשון שעולה,"אהבה יא מטומטמת. הוא רוצה אהבה. הוא ראה שלחברות שלך יש מישהו להתקשר אליו בלילות ולך לא. וגם הוא רוצה.".

אבל הרי אני בעצמי אמרתי שמצדי להתחתן בגיל 30.
שגיל 30 זה אחלה גיל להתחתן בו.
אבל אולי התת מודע שלי לא מסכים איתי.
הדברים לא ברורים כל כך.

הכל קצת מעורפל.
דברים זזים וקורים וזה מרגיש שאני זזה אבל בו זמנית זה מרגיש שאני באותו המקום בדיוק.

זו תחושה מוזרה.
אבל השיר שיוטיוב הביא אותי אליו ומתנגן ברקע כרגע ממש נעים.
ואני פשוט רוצה להינות ממנו ולהפסיק לחשוב.
אני אשים לכם אותו למטה שתוכלו גם אתם לשמוע.
הוא בדיוק הסתיים.





edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: