עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
ארכיון

סגירת מעגל עם X

24/06/2018 04:43
Venus
אוקי,כתבתי בפוסט הקודם שיש לי הרבה דברים לכתוב אבל שאין לי כל כך זמן אז עכשיו יש לי זמן.

לא מזמן כתבתי פוסט שנקרא "איך למחוק את ה-X".
שדיבר על מישהו שאני כבר הרבה זמן מנסה לשכוח אותו למחוק אותו מהראש שלי ופשוט לא מצליחה.

בימים האחרונים קרו מקרים שהובילו לתוצאה שבה אני קולטת...כבר פאקינג לא אכפת לי ממנו.

חברה שלי דיברה איתו עליי...למרות שהוא ממש לא רצה לדבר על זה היא הסבירה לו שאני עדיין לא ממש מבינה למה הוא הרחיק אותו.
היא אמרה שהוא כתב לה.
"זה לא משהו בה זה משהו בי".

ועוד הרבה דברים אחרים...בעיקר על זה שהוא לא מצליח להשתלט על עצמו לידי...ושאני מוציאה ממנו דברים רעים.

קיצר הבנתי.
הפעם באמת הבנתי למה אנחנו רחוקים אחד מהשני.
ולא רציתי להתקרב.
רציתי שהוא פשוט לא יתנהג אליי כאל מצורעת.

ואז החברה השנייה שלי שאיתה הלכתי לים ונגנבו לנו הפלאפונים לקחה אותי אליו.
לבית שלו.
לפאקינג מקום שחשבתי שכף רגלי לעולם לא תדרוך בה שוב.
אני הכי לא ציפיתי לזה בעולם.
אבל החברה הזאת ממש קרובה אליו והייתה ממש בבאסה ורצתה שהוא ינחם אותה ושנצא ביחד שלושתנו.

קיצר נכנסתי לבית שלו.
בהתחלה לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
הרגשתי אורחת לא רצויה.

נשארתי בסלון בזמן שהיא יצאה לחצר לחבק את אמא שלו.
חשבתי שזה יהיה עניין קצר...אבל בסופו של דבר הבנתי שזה מוזר להישאר בסלון בזמן שכולם בחוץ והרגשתי שעדיף שאני אצא.
אז יצאתי.
ליטפתי את הכלב שלו שאמור להיות מפחיד.
דיברתי עם אבא שלו...שבחיים לא דיברתי עם אבא שלו...על מה שקרה בים.

ואז נכנסו לבית והם דיברו בניהם.
חברה שלי הזהירה אותי להיות זהירה לידו.
לא לעקוץ אותו.
ממש ללכת על ביצים.

וזה מה שעשיתי.
הייתי זהירה.

אחרי זה יצאנו לאכול באוטו שלה והם ישבו ודיברו ואני כבר הייתי עייפה.
הם דיברו על שטויות.
דברים של מערכונים טיפשיים שאין לי מושג איך הם זכרו.
וברגעים האלה...ברגעים האלה שישבתי מאחורה...הבנתי שלא אכפת לי ממנו.
שהוא כבר לא מעניין אותי.
שזה נפתר אצלי.

כי החברה שלי שדיברה איתו בהודעות העבירה לו מסרים שהיו חשובים לי.
אז הרגשתי שאמרתי את כל מה שהיה חשוב לי ושהוא יודע ושהוא בעצמו אמר לי דברים שהייתי צריכה לדעת.
ואז שנפגשנו (חשבתי שזה לעולם לא יקרה שוב) פשוט התנהגנו רגיל...לא פנינו אחד לשני.

וזה הרגיש בסדר.
זה לא הרגיש מביך.
זה הרגיש לי באמת בסדר.

עכשיו נשאר רק העניין עם חברה שלו...שצעקה עליי בפלאפון על כך שאני אולי מאוהבת בו.

אבל תאמינו או לא.
איכשהו זה גם נפתר היום.

החברה הזאת שדיברה איתו בהודעות שכנעה אותו להיפגש איתנו ועם עוד חברים.
ובגלל שהוא כבר ראה אותי ביום חמישי...אז היה לו יותר קל להגיד כן.
הלכנו אליו.
וחיכינו לו בים.
כשהוא הגיע...הוא הגיע עם חברה שלו.

והיא הייתה ממש חמודה.
והיא אמרה לי שלום אישית אליי בכזה נפנוף.
"לא ראיתי אותך מלא זמן".
מאז שרבנו שלושתינו...שנה וחצי.
קיצר פשוט התנהגתי כאילו הכל בסדר...כי באמת הכל היה בסדר.
ואז שהם הלכו אני נשארתי איתה כי היא לא אוהבת את הים.
ודיברנו.
ומתישהו חזרנו בקטנה לנושא.
ודיברנו על זה.
והבנו ששתינו בסדר.
וזה שהיא צעקה עליי קצת פגע בי אבל הבנתי את זה והבנתי שאני צריכה להתרחק.
היא אמרה שמאז היא לא ראתה אותי ושהיא הופתעה שהתרחקתי כי היא הבינה שאותו דבר קרה גם עם החברה הקודמת של X.
הסברתי לה שזה כי הוא צרח עליי באותו יום ושזה הרחיק אותי ושגם לא רציתי להיכנס בניהם כי ממש רציתי שזה יעבוד.
כי הם ממש התאימו.

קיצר.
יקירי.
מחקתי את הפאקינג X !!!
מי היה מאמין!!

אני מניחה שדברים קורים ברגעים הכי לא צפויים.
ושליקום יש את הדרך שלו לדאוג לנו.
לדאוג לנו לאהבה.
לדאוג לנו לסגירת מעגל.
לדאוג לנפש שלנו.

אז תודה יקום!!!
תודה שכבר לא אכפת לי!!
תודה שזכיתי להשלים עם מישהי שממש חיבבתי אבל בגלל שהיא צרחה עליי לא יכולתי באמת לחבב.
תודה שגיליתי שהיא לא שונאת אותי.
תודה גיליתי שאין לי כבר דברים פתוחים איתו.
שאמרתי לו את כל מה שנשאר לי להגיד לו.
אפילו אם זה לא היה ישירות.

אני מקווה שאני לא אראה אותו יותר.
כי אני יודעת שאז אני עלולה שוב ליצור מצב שלא נעים לו בחברתי.
ליצור מצב שאנחנו לא יכולים להיות בסביבה אחד של השני.

זה הדבר היחיד שאני רוצה.
שהשלום הזה ישמר.
ואם המחיר שאני צריכה לשלם זה לא לראות אותו יותר...שיהיה.
הכל לטובה!
אם לא היו גונבים לי את הפלאפון חברה שלי לא הייתה לוקחת אותי אליו.
לא היינו נפגשים אחרי זה עם חברה שלו.
ולא הייתי מקבלת את הסגירת מעגל שכל כך רציתי.
תאמינו ביקום.
אל תבכו על חלב שנשפך.
תאמינו שהכל לטובה.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: