עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
Ladyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust morנעמונת
טיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutimJust a Joe
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledyaאופיר
Israel.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובהYN71
IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

לראות אותו שוב

15/06/2018 05:10
sunshine

יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד.

הרב קוק



את החלק הראשון של הציטוט הכרתי.
אבל משום מה החלק השני התפספס לי.
האם אי פעם עשיתם משהו רק כדי שמישהו אחר יחבב אותכם?.
אני לאחרונה חשבתי על...שהיו פעמיים בהם שכנעתי את עצמי שאני אוהבת משהו שלא אהבתי...רק כי מישהו אחר אהב.
לפעמים אנחנו עושים את זה...בלי לשים לב.
משנים משהו בעצמנו כדי להתאים את עצמנו לאחרים.
אני חושבת שרק עכשיו אני קולטת שזאת הסיבה העיקרית ללמה אני שומרת מרחק מאנשים.
אני מפחדת לאבד את עצמי.
את הדעות שלי.
את איך שאני מרגישה לגבי עצמי.
יש אנשים שיכולים לגרום לך להרגיש ממש סמרטוט.
יכולים לגרום לך לעשות דברים שאתה לא רוצה לעשות.
אני לא באמת יודעת למה זה קורה.
אני פשוט יודעת שזה קורה וזהו.
אני לא יודעת אם אתם מבינים את זה.
את לתת למישהו לגעת בך רק כדי שלא יכעס.
לשקר למען מישהו אחר.
לתת לו להשפיע עלייך.
לשנות אותך.
לקבל מישהו כמו שהוא ולשנות את עצמך למענו.
מצאתי מישהו שאכפת לי ממנו.
מישהו שלא משנה אותי.
שלא רוצה לנצל אותי.
ובחיי שכשאני רואה את המילים הכתובות...אני מקבלת דה ז'ה וו.
כאילו כתבתי את זה כבר פעם.

אני לא רוצה למחוק אותו.
אני לא רוצה לשכוח אותו.
איך אני אוכל לתת אמון במישהו אחר?
איך אני אוכל לדעת שמישהו מקבל אותי כמו שאני?
הרי בסופו של דבר.
האדם הזה שהיה אכפת לי ממנו...עזב אותי.
כי הוא לא קיבל אותי כמו שאני.
וזה לא שהוא ניסה לשנות אותי.
הוא פשוט עזב.
הוא בחר להוציא אותי מחייו.

אני לא מרגישה חופשייה עם כל אחד.
אני לפעמים מרגישה אפילו כלואה.
אבל איתו...הייתי יכולה להיות הכי טיפשית שיש.
כי לא התעקשתי למצוא חן בעיניו.
הסתכלתי עליו והרגשתי שאני מוצאת חן בעיניו.
שאני מסקרנת אותו.
כמו שאני.
וזה היה הכי תמים בצורה הכי חברית שיש.
אבל משום מה הוא החליט...שאני לא מתאימה לו.
לא בתור ידידיה.
לא בתור כלום.
הוא לא רוצה לראות אותי.
הוא לא רוצה לשמוע עליי.
הוא בכלל לא רוצה לחשוב עליי.

ואני רק רוצה לדעת למה.
היכן פישלתי?
אולי הוא פשוט ידע כבר איך זה יסתיים.
אולי הוא היה חכם.
אולי הוא ראה משהו שאני לא.
ופשוט לא רצה לשתף אותי.
אולי הוא לא רצה לפגוע בי.
אולי הוא פשוט לא רצה לומר את זה.
הוא אדם של סוד.
הוא לא יספר בחיים לאף אחד את הסודות שלו.
ואם תנסה...אם תתעקש לדעת...הוא ירחיק אותך.
זה מה שקרה לי.

אבל אני מניחה שזה לטובה.
הרי גם אם הוא לא היה מרחיק אותי.
עדיין היה מפריע לי שהוא לא משתף אותי.
שהוא מסתיר ממני משהו.
ובסופו של דבר זה היה משגע אותו.
השאלות שלי.

הייתי כנה איתו.
ואני פשוט יודעת...שהוא מעולם לא שיקר לי.
הוא פשוט הסתיר ממני דברים.
הוא הסתיר ממני משהו שקשור אליי.
אולי משהו שהוא חשב עליי.
משהו שהוא לא רצה לומר לי.
אולי הסביבה השפיעה עליו.
אולי מה שאחרים חשבו זה מה שהרחיק אותו.
זאת לא פעם ראשונה שמישהו מתקרב אליי מאוד...אבל בסופו של דבר מתרחק.
בפעם הבאה שאני אתחבר למישהו אני כבר אדע מה לעשות.
להתחבר גם לחברים שלו.
ככה שגם אם הוא יריב איתי.
הוא עדיין לא יוכל להרחיק אותי לגמרי.

למדתי ממנו הרבה.
אבל אני עדיין לא לגמרי מבינה למה לא יכולנו להמשיך.
למה זה היה חייב להסתיים.
אני מניחה שזה פשוט משהו שהוא רצה.
וזכותו לא להסביר לי למה.
אבל אני פשוט לא יכולה לשחרר אותו אם אני לא יודעת למה.
הוא לא מבין את זה?
הוא לא קולט?

כבר עברו שלוש שנים.
שלוש שנים שבהם אנחנו לא מדברים.
שלוש שנים שהוא לא מדבר איתי בצורה חברית.
ואני יודעת שזה כבר לא יקרה.
שחברה שלו לא תאהב את זה אם הוא ידבר איתי.
שהוא לא יכול בכלל לפנות אליי.
שמשהו עוצר אותו.

הלוואי והיה בזה משהו פייר.
אבל אין.
אני לא יודעת אם הוא הרחיק אותי בגלל הסביבה או בגללי.
אבל זה לא משנה לי.
כי אני יודעת שהוא בחיים לא יגיד לי.
ולמרות שהוא אף פעם לא שיקר לי...כשהוא אמר למה הוא מתרחק ממני...כשהוא הסביר...זה פשוט לא הרגיש כל האמת.
זה הרגיש כאילו יש סיבה אחת אמיתית...וכל שאר הסיבות שהוא הביא לי...זה רק תוספת אבל הן לא מה שחרצו את הקשר שלנו.

אולי זאת אהבה.
אולי כל זה בגלל אהבה.
כי אהבתי אותו כמו ידיד.
כי הוא מצא אהבה אחרת.
כי היו כאלה שחשבו שאני מאוהבת בו.
כי היו כאלה שאמרו "בסוף תתחתנו".
ואני בכלל לא רציתי את זה.
פשוט רציתי חבר אחד אמיתי.
ופשוט כל כך התלהבתי שמצאתי מישהו כזה.
מישהו שהרגשתי שזה לכל החיים.
שאני לא צריכה לנסות למצוא חן בעיניו.

אמרתי כבר שאני בן אדם התמכרותי?
אבל כשהשיר שברקע מתנגן.
אני יודעת שהמילים שיוצאת עכשיו...הן נטולות מחשבה.
הן פשוט הדרך שלי להסביר את מה שאני מרגישה עכשיו.

ואני לא מבינה מה אני מרגישה.
אני רק יודעת שזה קצת צורב.
שהמוח אומר לי שאני אובססיבית אבל הלב שלי מתאבל עלינו.
אני מניחה שאף פעם לא באמת חשבתי שזה נגמר.
שלא באמת השלמתי עם זה.
וזאת הסיבה למה אני לא מצליחה לשחרר.
כי עמוק בפנים אני עוד מקווה שהיקום יתקן אותנו.
אבל האם אני יכולה בכלל לשלוט בזה?.
האם אני יכולה להפסיק לקוות שיום אחד הבן אדם הזה שגרם לי להרגיש כל כך טוב יחזור לחיי?
אומרים שתקווה זה הדבר האחרון שמאבדים.
הלב שלי פשוט לא מפסיק לקוות.
לא מספיק להתפלל.
האין זה מטורף?.
אני רוצה משהו כל כך...ואני יודעת שזה לא יקרה...אבל התקווה נשארת בתוכי.

קראתי משפט...את לא מתגעגעת אליו....את מתגעגעת לרגעים שהיו לך איתו.
אבל אני מנסה להעלות בראשי רגע אחד ספציפי...והכל נמחק.
נשאר רק הרגש שלי אליו.
אני יכולה לשכוח מה הוא אמר ומה הוא עשה ואת זה שהוא שמאלי אבל אני לא יכולה לשכוח כמה טוב הרגשתי בכל פעם שהייתי איתו.

אין בזה היגיון.
נמאס לי להרגיש ככה.
קראתי עוד משפט...הפעם אני לא מדויקת בכלל...רק אהבה חדשה תצליח לנקות את השאריות שהוא השאיר בלבך.

אבל הוא בכלל לא תפס מקום של אהוב.
הוא תפס משהו הרבה יותר עמוק ונדיר מזה.
ואני לא יודעת מה זה.
אני לא יודעת מה הוא עשה לי.
הוא לגמרי סיבך לי את הלב.

אני פשוט מנסה להבין...איך אפשר להינות עם מישהו...להרגיש אליו משהו ברגעים מסויימים...שהוא לא ירגיש אותו דבר.
הרי זה לא ניסיתי בכוח לפתח את הרגשות האלה.
זה לא שחשבתי אליו כאופציה למישהו שיהיה חשוב לי.
זה פשוט קרה ברגעים שהייתי איתו.
ברגעים בהם שנינו היינו נוכחים.
זה לא הרגיש חד צדדי.

אני מניחה שהוא יכל להרשות לעצמו לוותר על זה.
אם הוא היה כמוני.
הוא לא היה מוותר עליי.
לי בקושי יש חברים...לו יש מלא.
לי לא קל להתחבר...הוא עושה את זה ונשאר הוא.
לי לא קל לסמוך על מישהו זר ולתת לו את הלב שלי...הוא עושה את זה בלי למצמץ.

למה אני אף פעם לא מצליחה ללמוד את הלקח כשזה נוגע אליו?
הקשר שלנו רעיל.
זה קשר שתמיד יסתיים באותה הצורה.
אז למה אני ממשיכה לרצות את הקשר הזה?.

אין בזה היגיון.
כל יום שעובר זה רק גובר.
אני כבר לא מרגישה מתוסבכת.
אני פשוט לא מצליחה לשחרר אותו.
מהראש שלי זה קל.
אבל הוא לא בראש שלי.
הוא עמוק בתוכי.
הוא בנה בתוכי משהו...משהו שאני כנראה לא יכולה להרשות לעצמי להרוס.
אין לו תחליף.
אבל לי יש.
וזה למה בסופו של דבר הוא מצליח לשכוח אותי בקלות...אבל אני לא מצליחה לשכוח אותו.
וזה מוזר.
כי שכחתי.
שכחתי כל כך הרבה.
אבל משום מה הלב שלי זוכר שהוא רוצה אותו בחיי.
הוא לא זוכר למה.
הוא פשוט זוכר שהוא זקוק לו.

האם זה אומר שאני לא חופשייה?
הרי זה לא שאני חושבת על זה כל הזמן.
זה לא שאני חושבת עליו כל יום או חולמת עליו הרבה.
אני נתתי לו את הלב שלי.
כי ידעתי שהוא רק ידיד מבחינתי.
אז לא פחדתי.
וזאת הייתה הטעות הראשונה שלי.
הטעות השנייה היא שהייתה שקופה לגביי זה.
שהבהרתי לו כמה אני אוהבת אותו בתור ידיד.
הטעות השלישית הייתה...שחשבתי שזה לא יגמר.
בגלל זה השארתי מילים לאחר כך.
דברים שרציתי לומר ודחיתי.
ועכשיו כבר אין מי שיקשיב.

אבל שאני חושבת על זה...הוא תמיד הקשיב לי.
גם כשהוא לא רצה לראות אותי...הוא הקשיב לי.
הבעיה הייתה שהוא אף פעם לא ענה לי.
שהוא תמיד התעלם.

אני כבר לא בטוחה שאני באמת רוצה אותו.
אני פשוט רוצה לראות אותו שוב.
ולראות איך הוא גורם לי להרגיש.
לראות איך מסתכל עליי אחרי כל הזמן הזה.



.If I could have anyone I wanted, I'd still choose you"
".You'r the only one I want

edya
15/06/2018 07:34
יש הרבה מאד מה ללמוד מהרב קוק! אני מאד אוהבת ללמוד אותו!
באשר אליו, שמעי, אני הכי מבינה אותך. באמת.
יש דברים שכנראה לעולם לא נדע ואולי עדיף שכך.. פשוט תשחררי ממנו וזהו.. לא לראות, לא לחשוב לא להסתבך ..
sunshine
15/06/2018 08:19
אני עושה את זה...אני בכלל לא רואה אותו...בקושי חושבת אליו.
אבל הוא פשוט שם.
אבל בכל פעם שאני חושבת על מה אני רוצה ומחפשת אני חושבת עליו.
edya
18/06/2018 11:19
הוא תמיד יהיה שם.. צריך פשוט לא לשים לו חשיבות יותר מידי...
sunshine
18/06/2018 11:32
אני באמת נותנת לו קצת יותר מידי חשיבות...אבל זה בהחלט קצת בשוואה לעבר אז אני מקדמת לאט לאט.
Just a Joe
16/06/2018 00:30
קראתי פעמיים, כדי לראות שלא פיספסתי.

לצערי אני מכיר מאוד טוב את מה שכתבת, כי זה קורה לי בעצמי לא פעם. קורה לי לא פעם שמישהי שהייתי איתה בקשר פתאום מחליטה לנתק איתי קשר. גם כשזה לא רומנטי.
אני חושב שדווקא כשזה קשר ידידותי, כמו שאת מתארת פה (אם הבנתי נכון) אני חושב שאז זה יותר מפריע (לי לפחות).
גם בגלל הסיבה שאין לי הרבה חברים. אבל גם בגלל שזה אמור להיות קשר "יותר קל", פחות מחויבות (ברמה מסוימת). מרגיש לי לפעמים, שאין סיבה אמיתית שיסתיים.
אולי אני לא מסביר את עצמי טוב.

מה שכן, כתבת את זה גם פחות או יותר, אני חושב שמישהו שמחפש לשנות אותך כדי שתתאימי לו, פחות מתאים בחייך (כלומר, כשאני מסתכל על זה על עצמי. לא הייתי רוצה להיות בקשר עם מישהי שתרצה שאשתנה).
לדעתי, אם אני מכיר מישהי, אם אנסה לשנות אותה, היא כבר לא תהיה מי שהכרתי, אז מה הטעם?

אני מניח שלשכוח אותו ממש לא תשכחי (ככה זה אנשים שמשפיעים עלינו), אבל אני מקווה שתמצאי דרך להמשיך כשהזכרון רק ברקע.
sunshine
16/06/2018 21:30
קודם כל-הבנת נכון.
דבר שני - אני מניחה שגם שזה ברקע זה לא מספיק לי.
כאילו זה תמיד יהיה בצד כזה ותמיד יהיה לי חבל ותמיד שאני אזכר בזה אני אתבאס.
וגם לי אין הרבה חברים ופשוט עד שמצאתי מישהו שידעתי שלא רק שאני מסתדרת איתו גם אכפת לי ממנו...זה פשוט ממש מבאס שזה מסיבה לא ברורה לא צלח.
כי זה לא שזה קורה לי הרבה.
זה ממש נדיר אצלי.
Just a Joe
16/06/2018 23:11
אני מאוד מתחבר למה שאת אומרת ומזדהה, כי אני חווה את אותו הדבר(ים). אני לא יודע אם העובדה שהסיבה לא ברורה הופכת את זה ליותר מציק. גם במקרים שאני חוויתי לא תמיד ידעתי את הסיבה, אבל אני חושב שגם כשכן ידעתי את הסיבה, זה עדיין מאוד מציק וכואב.

אני לצערי לא חושב שזה משהו ששוכחים, אבל אם תמצאי דרך, אני אשמח לדעת גם :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.