עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
Ladyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust morנעמונת
טיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutimJust a Joe
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledyaאופיר
Israel.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובהYN71
IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

פלאפון ישן ושבור

11/06/2018 17:46
sunshine
אני שונאת את זה שאתה בכל מקום.
אני בקושי זוכרת דברים...אנשים...אירועים...זמנים.
אבל אתה בלתי נשכח.
אני לא יכולה לשכוח אותך.
אתה בין המילים.
ברחובות.
בשמיים.
ואני לא יודעת למה.
אני לא יודעת למה אני נזכרת בך פתאום ומחייכת.
דברים קטנים מזכירים לי אותך.
ירח מלא.
מילים כמו "צ'יפס עלייך", ו"בכיף".
מכוניות בחורף.
שירים.
אין בזה היגיון.
למה אני זוכרת דווקא אותך כל כך חזק?

אתמול לפני השינה...נזכרתי בך שוב.
מישהו כתב לי "תודה" ואני כתבתי לו "בכיף".
ואז בראשי התנגן משהו שלא זכרתי במשך שנים "ידעתי שתגידי את זה".
אמרתי לי את זה לפני שנים.
ולא חשבתי על זה אפילו פעם אחת מאז.
אבל אתמול בלילה נזכרתי בזה.

אתה רודף אותי.
ואני לא יודעת למה.
אולי אני נותנת לך לרדוף אותי?

אני בקושי חולמת עלייך.
וגם אם אני חולמת עלייך...אני רואה אותך מרחוק...ואם אתה קרוב...זה כאילו אתה לא רואה אותי.
כאילו אני בחלום שלך...ולא אתה בשלי.
אפילו בחלומות שלי אתה מתעלם ממני.

אבל החלום של אתמול היה שונה בצורה מעצבנת.
חלמתי שאתה שולח לי הודעה.
שאתה כועס עליי.
כי לא עניתי לך.
שהיית צריך עזרה דחוף ולא עניתי לך.

בחלום שלי אתה בכלל חסום מהפלאפון שלי...אבל דרך מספר אחר אני מגלה ששלחת לי הודעות.
ולא ציפיתי לזה.
בחלום שלי זה היה לא הגיוני.
הייתי המומה.

וכל החלום ניסיתי לענות לך.
"אתה ממש חוצפן".
ניסיתי לכתוב את זה בפלאפון.
ניסיתי להתקשר אלייך...אבל לא הצלחתי למצוא את המספר.
ניסיתי להיכנס לתיבת הודעות אבל כל פעם שלחצתי זה איכשהו חזר לאחור.
אי פעם ניסיתם לכתוב משהו בחלום?
זה בלתי אפשרי כמעט.
אתה מנסה אבל משום מה אתה לא מצליח.

אני זוכרת שלא הצלחתי.
אני זוכרת שזה היה פלאפון ישן והוא התקלקל ונתתי את הפלאפון לאמא שלי ואמרתי לה "אני צריכה פלאפון חדש" וחזרתי לחדר.
זה היה חלום מתסכל.

בחלומות פלאפון אומר תקשורת.
שיש לנו צורך בלתקשר עם אדם אחר.
והתקשורת שלי איתך תמיד הייתה גרועה.

ואני לא יודעת מה אני רוצה ממך.
אני מרגישה מחוברת אלייך באיזשהו אופן.
אבל בו זמנית מנותקת.

אני צריכה לשחרר אותך.
אבל איך משחררים משהו שאף פעם לא היה שלך?
אני בקושי חושבת עלייך.
אני בקושי מתגעגעת אלייך.

אתמול בלילה לפני שהלכתי לישון חשבתי..."אני בכלל לא מכירה אותו. אני בכלל לא זוכרת אותו".
ואז שוב זיכרון עלה..."את הרי מכירה אותי",אמרת,"לא",עניתי לך.
הסיבה שעניתי "לא" באותו היום...זה כי באותה תקופה אתה התייחסת אליי כאילו אנחנו זרים.
כאילו אנחנו לא מכירים.
ואז פתאום אמרת "אני מזהיר אותך את תשלמי על זה","אני לא מפחדת ממך!. סתום!!".
"עוד פעם אחת ואת תשלמי על זה. אני לא צוחק. את הרי מכירה אותי".
"לא אני לא.",עניתי בכנות ואתה שתקת.
"חוץ מזה שמה כבר אתה יכול לעשות לי".

כל השיחה הזאת התרחשה ליד החברה שלך שלא יכולת להוריד ממנה את הידיים.
ידעתי שאתה לא תעשה לי כלום לידה.
אז לא פחדתי ממך.


זה מוזר.
מה שיש לי איתך זה מוזר.
זה חסר היגיון.
אולי זאת אהבה?
אבל אני לא רציתי אותך.
לא רציתי לנשק אותך.
לא רציתי לגעת בך.
פשוט אהבתי אותך.
לא משנה כמה דפוק היית.
מי יכול להחליף אותך?
הרי תפסת מקום בלב שלי שבכלל לא ידעתי שקיים.
חבר אמיתי.
זאת המשבצת שתפסת.
וזה מוזר...אבל לא באמת היית חבר אמיתי.
אבל הרגשתי שהחברות בנינו אמיתית.

זה כאילו לא משנה כמה זמן יעבור.
אני ואתה על אותו תדר.
מאז שהתרחקת ממני אתה כבר לא מסוגל להיות איתי באותו החדר.
ויש רגעים בהם אנחנו עומדים אחד מול השני.
וכולם מסביב.
ואני מרגישה שאתה מסתכל עליי.
ואנחנו על אותו תדר.
אנחנו לא נדבר.
לא נפנה אחד אל השני.
לא נסתכל אחד לשני בעיניים בכוונת תחילה.
לא משנה כמה פעמים היקום יציב אותנו אחד מול השני...אנחנו לא מתקשרים.
אנחנו לא יכולים.
זה פלאפון ישן ושבור.
בדיוק כמו בחלום.
ואני מתוסכלת וכועסת שאני לא מצליחה להבין אותך.
ושאתה לא שומע את מה שיש לי להגיד.


ובדיוק כמו בחלום שבו זרקתי את הפלאפון בתסכול אל אמא שלי ואמרתי "אני צריכה פלאפון חדש"...זה מה שהולך לקרות איתך.
ניצלתי אותך עד הסוף...ניסיתי להשתמש בך...אבל אתה כל שנייה התקלקלת...וחירפנת אותי...ועכשיו אתה כבר מת.
אתה פלאפון גמור.


IM ALLittleAliceedya
LittleAlice
11/06/2018 23:36
אני לא יכולה. אני פשוט לא יכולה.
אני יודעת שזה ישמע ילדותי לגמרי ובכלל לא מובן ומוסבר ובעל תכלית, אבל השורות שלך תפסו אותי, הצלחתי להרגיש את מה שכתבת בחיים שלי, האמיתיים.

"אני צריכה לשחרר אותך.
אבל איך משחררים משהו שאף פעם לא היה שלך?"

הרגת אותי. מבפנים. הרגת אותי בצורה יפייפיה.
sunshine
12/06/2018 05:47
זה לא נשמע ילדותי בכלל...אני מבינה את זה.
את לא מבינה איזה כיף זה לכתוב בדיוק את מה שעובר לך בראש פשוט לרוקן את כל התחושות והמחשבות...ולדעת שמישהו התחבר לזה.
שמישהו הזדהה.
כי זה אומר לי שלמרות שלא ניסיתי שיבינו אותי...עדיין הבינו.
תודה ששיתפת אותי ❤
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.