אני לא רוצה להחמיר דברים...אני לא רוצה להוסיף אש למדורה.
אני מקווה שבעתיד לבוא אני לא אחמיר דברים.
שאני אהיה בשליטה על מה שאני עושה ולא אתעקש לנסות לשלוט במה שקורה או יותר נכון - לא קורה לי.
אנשים עושים טעויות.
אנשים נופלים וקמים כל הזמן.
אז אני צריכה להיות מוכנה לזה.
מתישהו אני אעלה ומתישהו אני אפול...אני יודעת.
אבל זו לא הבעיה שלי.
הבעיה שלי היא שאין לי מושג מה יקרה איתי.
שאני לא יודעת את העתיד.
וזה דפוק הרי אף אחד לא יודע מה מחכה לו.
אבל כולם מתכננים...כולם יודעים מה הם היו רוצים שיקרה.
ורק אני לא בטוחה מה אני רוצה שיקרה לי.
כאילו אני בטוחה רק בדבר אחד.
אבל כל השאר...אין לי מושג אם אני באמת רוצה או לא רוצה.
אז אני פשוט עושה מה שאני רוצה.
אני לא מתכננת תוכניות...אבל הלוואי והיה לי לפחות מושג מה הייתי רוצה שיקרה לי.
אני לא יודעת מה אני רוצה אז איך אני מצפה מהיקום שידע?
אומרים שהיקום עוזר...ושהוא מקשיב...ושהוא נותן לנו מה שאנחנו רוצים.
אני פשוט צריכה להתרכז.,
אני פשוט צריכה להבין מה אני רוצה שיקרה לי.




















