אוקי אז מה הבעיה שלי עכשיו?
התחלתי לעשות משהו...וזה הולך לי טוב...זה הולך לי יותר מידי טוב.
זה אשכרה נראה כאילו זה יכול לעבוד.
אבל...זה עוד מוקדם מכדי לדעת.
וזה מרגיש כאילו אני מפתחת אשליה שמשהו טוב מחכה לי בסוף הדרך הזאת...ותכלס אין באמת לדעת.
זה מבעית.
אני מצליחה להתקדם במשהו.
לעשות משהו אחד כמו שצריך.
אבל אני לא הבן אדם הזה!!
אני הבן אדם שמפשל כל הזמן!
הבן אדם שפורש עוד לפניי שהוא התחיל.
אי פעם הרגשתם כאילו שמשהו עובד לכם...אבל בטח שמשהו ישתבש בדרך?
קוראים לזה פסימיות.
אני מתנהגת בצורה פסיכית.
הרי לא מזמן כתבתי לעצמי "מחשבות טובות בלבד"...ועכשיו אני לגמרי מלאה במחשבות שליליות.
אני פשוט מפחדת שאני משלה את עצמי.
בפעם הראשונה מזה הרבה זמן...כתבתי את המשפט הזה הרבה בזמן האחרון...יש לי ציפיות מעצמי!
ואני אשכרה עומדת בהם!
זה כאילו לא הגיוני!
ואני לא יודעת למה זה לא הגיוני לי...הרי אנשים משתנים.
הרי אני כל כך רוצה שזה יצליח...ויש לי מטרה ויש לי דרך.
אז למה זה כל כך מוזר לי?
אני מניחה שאני אאמין שאני עושה דברים כמו שצריך רק תקופה ארוכה.
אבל עד אז...כל העתיד שלי...וסוף הדרך...האור בקצה המנהרה...כל זה אשליה אחת גדולה מבחינתי.
זה עוד מוקדם מידי מכדי לראות שינוי...אבל משהו משתנה...וזה עוד לא מאוחר מידי לפשל ולעצור את השינוי הזה.
לא שאני רוצה לעצור.
טוב לי עם זה.
טוב לי עם עצמי.
דברים אשכרה מתקדמים.
אני פשוט...
אני כל כך שונאת ציפיות...
נ.ב
מחשבות טובות בלבד
;){kind=link}