עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
Ladyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust morנעמונת
טיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutimJust a Joe
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledyaאופיר
Israel.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובהYN71
IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

איך למחוק את ה-X מחיי?

09/05/2018 04:31
sunshine
שיפוטית.
אני מרגישה כאילו יש בתוכי 2 סאנשיין.
אחת שעושה משהו פתטי...והשנייה ששופטת אותה על כך.
אני מתוסבכת.
הפוסט האחרון שכתבתי מראה עד כמה אני הפכפכה.

הוא אידיוט!
לא מגיע לו לדעת עד כמה הוא חשוב לך!
הוא לא שווה את זה ואת יודעת את זה...
את נורא תלותית...זה כי אין לך אף אחד.

כל זה...פחות או יותר...אולי יותר בתחושות במקום במילים...עבר בי אחרי שעברה שעה בערך מאז הפוסט הקודם.
אז הנה לכם.
את הפוסט הזה כותבת סאנשיין החכמה.
שלא נותנת לרגעי בדידות ונוסטלגיה להשפיע לה על ההחלטות שלה.

פתאום נזכרתי מה רציתי לכתוב!!
בחיי!!
אתם לא מבינים על הבוקר היו בראשי מחשבות רציתי לכתוב...אבל מכיוון שזה היה על הבוקר...הייתי צריכה להתאפס על עצמי קודם.
וכשהתאפסתי על עצמי..כבר לא זכרתי על מה רציתי לכתוב.
עכשיו אני זוכרת.

אולי אני צריכה לכתוב את זה בפוסט אחר...כדי שלא יהיו שתי נושאים בפוסט אחד...אבל בחיי...אני כותבת יותר מידי.
אז אני פשוט אכתוב את זה פה.

את האידיוט הזה שדיברתי עליו...זה מהפוסט הקודם...תזכרו אותי שנייה...שימו אותו בצד...בואו נקרא לו X.

עכשיו..בחיי בעבר היה עוד אידיוט...בואו נקרא לו H.

את H אני החלטתי למחוק.
למחוק מחיי.
בחיי...אני שונאת אותו!!
אני לא מבינה מה כל כך אהבתי בו פעם...הוא הפך להיות כזה מתנשא ושחצן והוא אמר שאני חופרת....מה שנכון...אבל עדיין...באותו רגעים לא הייתי חופרת...הייתי פשוט בודדה והייתי צריכה מישהו לדבר איתו.

אז הבנתי שזה לא יכול להיות הוא.
הוא לא יכול להיות חבר שלי.
אנחנו פשוט שונים מידי.
השקפות עולם שונות.
אני אולי אוהבת אותו על מי שהוא היה פעם...אבל אני לגמרי מתעבת את מי שהוא עכשיו.

כן הזמן משנה דברים...ואנשים...למה זה מפתיע אותי קצת?
למה אני קולטת דברים רק אחרי הרבה...הרבה...הרבה...זמן?.

טוב קיצר...את H מחקתי.
אני ברצינות שוקלת לעשות לו אצבע משולשת אם הוא יעז לפנות אליי בעתיד.
למרות שאנחנו לא ממש באותו מעגל חברתי...זה עלול לקרות יום אחד.
אבל לא משנה...אני לא בן אדם שיעשה למישהו אצבע משולשת מראש...זה צריך לבוא בטבעי....אתם מבינים על מה אני מדברת?

אויש שיט...ניסיתי למחוק את אייץ' ככה...אבל זה נראה אותו דבר...כאילו H.


וואי אני מטומטמת.
זאת אני השיפוטית אומרת.
אבל אני מתה על עצמי...זאת אני שעושה החלטות גרועות.
אולי יש בתוכי יותר מ2.
שלושה...שטן..מלאך...ואני.
אני מניחה שאני לא שיפוטית ולא פתטית...אני מניחה שלפעמים התנהגות מסויימת לא יכולה להגדיר אותנו.
ושוב...סטיתי מהנושא...סורי.

קיצר...וואי אני כותבת את זה הרבה...מחקתי את H.
אבל אז כשחשבתי על זה...שהנה בן אדם שאני יכולה לומר הוא מחוק אצלי...אבל מה עם X.
למה X לא מחוק אצלי?.
הוא הרי צריך להיות אז למה הוא לא?

אולי זה כי אני לא מרגישה שסגרתי מעגל...אני מרגישה שיש בנינו עוד הרבה דברים פתוחים...ואני רוצה לצרוח עליו ולכעוס ולהכות אותו.
אכפת לי מX...ומH לא...פעם אולי כן היה אכפת לי מH...אבל כבר לא אכפת לי ממנו.
מהדעות שלו.
מהחיים שלו.
אין לי שום דבר לומר לו כבר אמרתי לו שלא יהיה נחמד אליי אם הוא רואה אותי ברחוב.
אמרתי לו שלא יעיז...כאילו...בהודעות...אני לא ממש יכולה לריב איתו פנים מול פנים.
פנים מול פנים הוא לא כזה זבל.
אבל זה גם חלק מהבעיה.

קיצר...אני צריכה למחוק אותו...את X...אבל משהו עוצר אותי...געגועים...זיכרונות...ועניינים לא סגורים.

איך למחוק את ה-X מחיי?
לברר למה לעזאזל הוא כל כך חשוב לי.
להבין שזה שהוא היה חשוב לי פעם...לא אומר שאם אני אראה אותו שוב...אני אפגוש באותו בן אדם.

בחיים צריך פשוט לדעת לשחרר...להבין שאם מישהו עבר הלאה...את גם צריכה לעבור הלאה.

ואני עוברת הלאה.
אבל אני לא מוחקת את X.
לא כי כל כך אכפת לי ממנו שזה מפריע לי...אכפת לי ממנו בצורה מאוד...רגועה קטנה ורק כשאני זכרת ברגעים שבהם היינו ביחד.
לא בגלל זה.
אני לא מוחקת אותו...כי אני לא שונאת אותו.
אני לא יכולה לשנוא אותו.
אני לא שונאת בו שום דבר...טוב עצם דבר אחד אני כן שונאת אצלו...אבל יש לי הרגשה שאולי זה כבר לא רלוונטי.
אני שונאת שהוא חושב שהוא "מלך".
אני שונאת שאנשים כותבים לו..."איזה מלך"...לא יודעת למה...אני פשוט שונאת.
אולי זה כי מלך מחפש מלכה.
ואני לא מלכה...אולי נסיכה...אבל יותר ליצן החצר.

והנה שוב...אני כותבת דברים שכל מי שיקרא אותם יחשוב...וואי היא מאוהבת.
אבל אני לא!!
או שאני משקרת לעצמי הרבה זמן...אבל אני לא מאוהבת בו!!

אני פשוט חשבתי על זה...אתם יודעים...על להיות איתו בזוגיות.
אבל אז הבנתי שאני פשוט לא מרגישה כלפיו ככה.
אפילו פעם אחת לא דמיינתי אותנו מתנשקים.
אז לדעתי זה מספיק כדי להכריז...אני לא מאוהבת ב-X.

בחיי...לעבור הלאה זה כל כך קשה.
זה תהליך ארוך.
אבל עם הזמן זה יעלם...יש אפילו שיר על זה.

edya
09/05/2018 09:16
כשתמצאי את הדרך למחוק את X מחייך, שתפי אותי.
אני גם מחפשת איך לעשות את זה....
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.