אנחנו בהחלט יודעים שלהיות אנחנו עצמנו...בסופו של דבר זה הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות.
אבל לא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי...משתנה.
מתאימה את עצמי למישהו אחר.
חושבת על לעשות דברים שירצו אותו.
להיות מישהי שמתאימה לו.
וזה דפוק.
כי הרי גם אם אני אצליח להשיג את הבחור שרציתי...אני לא אוכל להיות מאושרת איתו...כי אני כל הזמן נזהרת.
למרות כל מה שכתבתי כרגע.
אני לגמרי לא הבן אדם שישתנה למען מישהו.
שיעשה משהו רק כי הוא חושב שיחבבו אותו בגלל זה.
לא זו לגמרי לא אני.
אני ההפך מזה.
אבל...
ויש אבל...
לפעמים אנחנו עושים את זה מחוסר מודעות.
לפעמים אנחנו אומרים דברים...עושים דברים...רק כי זה מה שהאדם אחר רוצה.
רק כי אנחנו רוצים שהוא יחבב אותנו.
וזה הופך אותנו...לפגיעים.
פגיעים מאוד.
אני לא רוצה חברות שאני לא יכולה לדבר איתן בחופשיות.
אני לא רוצה ידיד שמדבר כל הזמן על עצמו.
אני לא רוצה להיות איפה שלא טוב לי.
ואני לא רוצה להשתנות בשביל אנשים שאני בכלל לא זוכרת את היום הולדת שלהם.
אם תשאלו אותי...הדרך הכי טובה לדעת אם למישהו אכפת ממך...פשוט תראה אם הוא זוכר את היום הולדת שלך.
אם מישהו זוכר את היום הולדת שלך...ולא הזכרת לו לפניי זה...אל תוותרו עליו.
באמת אכפת לו.
כי אנשים זוכרים רק דברים שמעניינים אותם.
רק מה שחשוב.
ואם הוא זוכר.
סימן שזה חשוב.
ונכון...אם הוא שכח אולי לא אומר כלום.
אבל בחיי...שאני בחיים...אבל בחיים לא אצא אם מישהו שלא זוכר מתי היום הולדת שלי.
זה כאילו הגבול שלי.
הוא יכול להיות מושלם עולם...אם הוא לא זוכר את היום הולדת שלי...מבחינתי הוא לא אוהב אותי מספיק.
ושוב...יש יוצאים מין הכלל.
הרי בנים הם סתומים...ושוכחים דברים.
אבל לי אישית...מגיע מישהו שזוכר...זוכר הכל...מישהו יודע יותר טוב ממני מה אמרתי לו.
אהבה זה עניין מסובך.
אהבה זה סוג של משחק.
אבל אם אתם מרגישים שהיחסים שלכם בנויים מ-50% משחקים ומ-20% העמדת פנים ועוד 30% של "אני כל כך רוצה שזה יצליח".
זה אולי בסדר כרגע.
אבל זה לא משהו שיכול להימשך מעבר.
אפילו אם זה רק קצת...אפילו אם אתם ממש בקטנה מתעצבנים ממשהו באישיות של בן הזוג שלכם...זה עדיין מפריע לכם.
אתם פשוט משתיקים את זה כדי לא להרוס את מה שיכול להיות.
זה לבנות בניין בלי תכנון.
מי יודע איך הוא יצא...אולי עקום...אולי הוא יקרוס אחרי כמה שנים...אין לדעת.
אם זה לא מאוחר...בבקשה מכם...אל תתפשרו על האישיות של מי שאתכם.
על תעמידו פנים שאתם על אותו גל כמוהו...שאתם אוהבים את אותם הדברים כמוהו...אל תגידו דברים רק כי אתם חושבים שהוא יאהב את זה.
כי בסופו של דבר...הוא אולי הוא יאהב אתכם בחזרה...אבל זה לא יהיה אתם...הוא יאהב את הפעמים בהם צחקתם מבדיחה שהוא אמר (אבל לא חשבתם שזה מצחיק).
אתם מבינים על מה אני מדברת?
אתם מבינים שמגיע לכם יותר?
מישהו יאהב אתכם כמו שאתם.
עם הדפקות.
עם כל החרא.
נכון...לא צריך לחשוף את הכל על ההתחלה.
למעשה זה טוב לשמור על מסתוריות...יש כאלה שמתים על זה.
אבל אל תשחקו משחקים...לא אם אתם לא הטיפוס שאוהב את זה.
אנשים עושים דברים טיפשיים בגלל אהבה.
ונכון...זה אולי נשמע רומנטי.
אבל יש לזה גם צד מאוד מלוכלך...מאוד כואב.
זה שאת נותנת למישהו את כל הלב והנשמה...זה לא רומנטי.
מה שכן רומנטי...זה לקבל את האהבה והערצה של מישהו ושאת אוהבת ומעריצה.
אומרים שבמערכת יחסים...יש אחד שאוהב יותר.
תהיי במערכת יחסים שבה אין לך מושג מי אוהב יותר.
זה פאקינג רומנטי.
וזה אפשרי.
;){kind=link}