עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

כעס מוסרי

03/05/2018 23:57
Venus
נמאס לי מאיך שמתייחסים עלי.
מהזלזול.
מהערות.
מהביקורת הבלתי פוסקת.
תמיד יש משהו לא בסדר נכון?
תמיד יש משהו רע להגיד נכון?
אני רוצה להגיד מה שאני חושבת...באמת...אבל כל פעם שאני פותחת את הפה ואומרת במילים המדוייקת...שהם לא הכי נעימות לשמיעה...זה כאילו לא שומעים אותי.
לא רואים אותי.
לא רואים שהם מתנהגים בצורה מלחמתית ומגעילה.
מתנהגים כמו מניאקים...חארות.
וגם אני כזאת.
גם אני מניאקית ומלחמתית ומגעילה ובכנות חרא של בן אדם.
אבל לפחות אני לא מאשימה אף אחד על זה.
לפחות אני מודעת לזה ולוקחת על זה אחראיות.

זה ממש קשה להשתנות.
ממש קשה להיות בן אדם אחר כשאתה מוקף בכל כך הרבה אנשים מגעילים וחוצפנים וחודרניים.
שאתה מוקף באנשים שהם כמוך...ואתה לא רוצה להיות יותר כמוהם...אתה רוצה להשתנות....זה פשוט כל כך קשה.
כי הם לא יודעים להקשיב.
הם לא מסוגלים להשתנות בשבילך.
הם לא מסוגלים לראות כמה ההתנהגות שלהם פוגענית ומגעילה ופשוט באמת...מעוררת כעס.
אולי אני צריכה לעזוב...אולי אני צריכה פשוט לקחת את הדברים שלי וללכת.
אבל אין לי כוח...אני רוצה להיות פה...המניאקים האלה שפוגעים בי...הם כל מה שיש לי.
החסרי רגשות.
החיים בבועה של עצמם.

ואני מנסה להיות כמוהם.
מנסה לחיות בפינה שלי בשקט..בלי שיפריעו לי.
אבל כולם על הצוואר שלי.
כולם מוצצים לי את הנשמה.
אני פשוט רוצה שקט.
אני לא רוצה לריב יותר.
אני רוצה לחיות בשלום עם כולם.
למה זה כל כך קשה?
למה תמיד יש בי כל כך הרבה כעס?
כעס מוסרי כזה...מכירים?...שאתה שומעים משהו שפשוט מזעזע אתכם עמוק בפנים וגורם לכם לבעור?.
ככה.
אני מלאה בכעס כזה.

לפעמים הכעס הזה עוזר.
לפעמים המילים שבוערות בי יוצרות להבה שמצליחה להצית משהו...לשנות.
אבל לפעמים זה פשוט שורף אותי מבפנים...כי גם שאני אומרת את זה...זה פשוט לא עוזר.
זה פשוט לא נקלט.
אני מבקשת מהעולם...תשתנה...תהיה אחר!
והעולם לא מקשיב לי...
אנשים לא משתנים...הם חיים בבועה שהם בסדר והם לא משתנים...ככה זה בעולם שלי לפחות.
אז איך אני אשתנה?
כל הזמן הם שמים לי ברקסים.
כל פעם שאני מנסה להתקדם...הם דוחפים אותי אחורה באלימות.
אני מנסה לא לשים פס.
אבל אני בן אדם כזה שאכפת לו יותר מידי.
וזה לא משהו שאני רוצה לשנות.
אבל זה משהו שבהחלט מפריע לי.
IM AL
edya
04/05/2018 07:30
את לא צריכה להיות כמו כולם.. את צריכה להיות מי שאת את רק צריכה לגלות מי את באמת..
תמיד אומרים שהחברה והסביבה הם הראי שלנו לעצמנו....
תמצאי את עצמך, תהיי בטוחה בעצמך, תקריני את זה לסביבה ותראי איך הזלזול מתמעט..
IM AL
04/05/2018 16:52
תהי את מי שאת , גם אם זה קשה, תהי את.
לפעמים זה כרוך בהסתגרות , אבל עדיין אני אני,
לפעמים זה אפילו פוגע אבל עדיין אני מי שאני,
האושר הזה שבלגלות משהו שלמצוא משהו שאני מצאתי, גם עם אחרים אינם מבינים.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: