עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

מוזיקת רקע

03/05/2018 16:59
Venus
אין לי שיר אהוב.
אני אוהבת הרבה שירים...שהם שונים אחד מהשני.
אני מגוונת...שומעת משנות ה60 עד ימינו אנו.
אני מעדיפה לשיר שירים ישנים של הביטלס מאשר לשיר את השירים שאני שומעת כיום.
אני שונאת להיות עצובה...ובגלל זה אני מעסיקה את עצמי בהרבה מוזיקה.
אוהבת לשמוע קאברים.
של נשים בעיקר.
מוזיקה זה עניין של צורך אצלי.
אני חייבת לשמוע מוזיקה.
ואם אני לא שומעת אז אני חייבת לשיר.
ברגעים הכי קשים שלי...ברגעים שבהם אני עייפה או קצת משועממת...אני שרה.
זו הדרך שלי להתמודד עם החיים.
כי דרך המוזיקה אני מבינה את החיים.
דרך המוזיקה....הכל פשוט הרבה יותר הגיוני.
אני אוהבת שירים עצובים...אני אוהבת לצרוח שירי אהבה.
אוהבת לשיר קווין...הם כל כך דרמטיים בשירים שלהם ואני אוהבת לצאת מהקונכייה של עצמי ולשיר כאילו אני מופיעה.
אומרים שאנשים שרוקדים יראו משוגעים למי שלא יכול לשמוע את המוזיקה.
טוב...אצלי המוזיקה היא בתוך הראש.
אז הרבה חושבים שאני משוגעת.
אבל למי אכפת...הם לא מבינים את זה...הם לא יודעים מה זה פתאום לפלוט שיר תוך כדי שאת הולכת הביתה בלי לשים לב.
מה זה לרקוד באמצע הרחוב בלילה כשאף אחד לא מסתכל...כי השיר שבאוזניות פשוט דורש את זה.
אני מרגישה חופשייה שאני שומעת מוזיקה.
חופשייה לבחור מה בא לי לשמוע.
מה בא לי לדמיין.
מה בא לי להרגיש.
זה מרגיש בסדר לרקוד עד שאין אוויר אם השיר הנכון מושמע ברקע.
זה מרגיש בסדר לצרוח אם זה שיר שפשוט דורש את זה.
זה בסדר לבכות אם זה שיר שאמור לרגש אותך עד כדי כך.
מוזיקה גורמת לי לראות את היופי שבעולם.
וגם את הכאב...והתסכול.
היא הופכת כל רגע לקסום יותר.
דמיינו סרט בלי מוזיקת רקע.
איזה מין סרט משעמם זה יהיה?
ואני כבר יודעת שחשבתי על כל מה שכתבתי פה פעם.
אני פשוט לא בטוחה אם כתבתי את זה בצורה הזאת.
אני חושבת שאני אדם שמתמכר...מתמכרת לכתיבה....למוזיקה...לחשיבת יתר.
IM ALedya
IM AL
04/05/2018 14:24
אני חושב שגם אני בדומה לך,
התמכרתי למוסיקה וכעת לכתיבה.
אני מדבר שירים ביום יום מילים של שירים יוצאות לי כל הזמן
ואני גם מדבר אותן עם אנשים.
ומוסיקה זו התרופה הכי טובה שלי תמיד להכל!
וכן מתחבר לכל סוג מוסיקה שהיא.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: