עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתנופקXNogaSpace Girledyaאופיר
Israel.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובהYN71
ארכיון

סיפור קצר- יותר מידי מגע

24/04/2018 11:33
Venus
"נמאס לי ממך",צעקתי עליו.
"מה יש לך?!",הוא צעק בחזרה המום מהתגובה שלי,"מה זאת התקופה הזאת בחודש?,למה את מוציאה עלי את העצבים שלך?!".
הוא לא אמר את זה עכשיו.
איך הוא מעז לדבר על משהו שהוא לא מבין.
"אתה לא שם לב שאתה דביק ?",שאלתי אותו עצבנית אך לגמרי רצינית,"אתה לגמרי מסטיק!!".
"אל תהיי כזאת",הוא אמר והניח את ידו מאחוריי צווארי.
"אל. תיגע. בי.",אמרתי והרחקתי את ידו בעדינות.
"יש לך חברה...אתה לא חושב שאתה מגזים?",בבקשה שיבין כבר.
"זה לא מפריע לה...היא מכירה אותי היא יודעת איך אני",הוא אמר בתגובה.
"תראה...אתה אחלה בחור באמת...אבל אני מעדיפה שתתרחק ממני מעתה והלאה",ניסיתי לנסח את זה בעדינות.
"מה?,למה?",הוא התחיל להתנהג כמו כלבלב חמוד...אבל אני ידעתי שהוא פשוט כלב.
"אני לא אוהבת שאתה נוגע בי",אמרתי,"והשאלות שאתה שואל אותי ואיך שאתה נוגע בי...זה פשוט...זה מעורר מחשבות".
"אילו מין מחשבות?",הוא שאל בחיוך ערמומי.
לא יכולתי לומר את זה בקול...לא יכולתי אפילו להאמין שזה מה שאני באמת חושבת שהוא מנסה לעשות.
"זה לא משנה",אמרתי,"פשוט תכבד את החברה שלך...תחשוב איך זה היה אם היא הייתה מתנהגת כמוך".
"אין לי בעיה עם זה",הוא אמר.
"אבל לי יש בעיה עם זה!!",צעקתי עליו,"למה אנחנו לא יכולים להיות ידידים בלי שתיגע בי כל שנייה?".
הוא מזל קשת חשבתי לעצמי.
נזכרתי מה היה כתוב על מזל קשת...הם הרפתקנים...ולכן יש סיכוי לא קטן שגם יבגדו בבני הזוג שלהם.
אני יודעת שזה נוראי להכליל.
אבל לא רק שהוא מזל קשת...הוא גם כדורסלן.
הם פשוט סטוציונרים.
שוב...להכליל זה נוראי.
אבל כל הסימנים מראים...הוא מנסה להשכיב אותי.
זה לפחות מה שאני חוששת ממנו.
ואולי אני טועה.
אבל זה פשוט לא נעלם.
"מה הבעיה? מה אכפת לך שאני נוגע בך?",שוב עם החיוך הערמומי הזה שלו.
"עזוב...תשכח מזה...אני צריכה ללכת",אמרתי וניסיתי להתחמק ממבטו...כי לא באמת הייתי צריכה ללכת.
"טוב",הוא אמר.
"ביי",אמרתי לו והתקדמתי.
"מה אין חיבוק?",הוא שאל.
תבלעי את הרוק...זה רק חיבוק...הוא לא יעבור את הגבול...לא כאן באמצע הרחוב.
אז חיבקתי אותו.
הוא מעך אותי והתרפק עליי.
החיבוק הזה היה ארוך מידי.
אבל לא היה לי ספק שזה החיבוק האחרון שהוא יקבל ממני.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: