אתם בטח יודעים את זה כבר.
הזיקוקים...הטקס שבטלוויזיה...והמוזיקה הבלתי נגמרת.
אני גם רוצה.
אני רוצה את כל הבלאגן הזה.
אני רוצה להינות בערב הזה.
לשתות קצת עם חברים...באוויר הצח...לשמוע מוזיקה טובה...לאכול כל מיני דברים עד שאני אתפוצץ.
רק בחלומות שלי זה אפשרי.
רק בחלומות שלי קורים הדברים שאני באמת רוצה שיקרו.
למה אנחנו לא חוגגים?
למה אנחנו לא כמו כולם?
מבודדים מהחברה...מבודדים מהעולם.
אני לא מוצאת מקום לעשות בו את מה שאני רוצה...לא מוצאת את האנשים הנכונים להיות איתם.
אחי הקטן יצא והוא חוגג...אני מקנאה בו.
הוא עוד צעיר ויש לו חברים שמתאימים לו.
לי אין.
אז אני שותה לבד.
שומעת מוזיקה לבד.
וזה כבר נהיה משעמם.
להיות לבד נהיה משעמם.
אני תמיד לבד.
נכון...חשבתי שזה מה שאני רוצה...אבל לא.
אני לא רוצה להיות לבד.
אני פשוט לא רציתי להיות מוקפת באנשים מוכרים אך בו בעת זרים לי.
רציתי להיות עם חברים...אבל אין לי.
למה אין לי חברים?
אני מניחה שאני לא טובה בזה.
לא טובה בלרכוש חברים.
ונגמרה לי הבירה...ובא לי עוד אחת...אבל לא שמתי עוד אחת במקפיא ככה שבירה קרה-אין.
חברים-אין.
לפחות מוזיקה יש.
אני מנסה להסתכל על חצי הכוס המלאה.
באמת שאני מנסה.
אבל אני פשוט לא יכולה להפסיק לרצות שהכוס תתמלא.
אני לא יכולה להפסיק לחלום על מה שאין לי.
הרי אין לי הרבה...יש לי מעט.
נכון...זה הרבה...אבל בהשוואה לכל מה שאין לי והיה לי...זה פשוט מעט.
מה עליי לעשות כדי ששנה הבאה אני אחגוג את יום העצמאות כמו שצריך?
אולי אני אחפש בן זוג?
ככה אני בטוח לא אהיה לבד.
אבל עדיין...לחפש מישהו רק כי אני לא רצה להיות לבד...זה משוגע.
וזה ממש לא מתאים לי.
למה זה כל כך קשה לי?
להשיג חברים?
בגיל שלי...באזור שלי...שאוהבים את אותם הדברים כמוני.
היה לי חלום טוב בלילה.
חלמתי שאני נמצאת במקום שכל כך רציתי להגיע אליו אבל לא היה לי עם מי.
חלמתי שההורים שלי נוסעים איתי.
אני צריכה לנסוע לשם.
אני צריכה להגשים את החלום הזה...אבל אין לי עם מי.
מה שווים כל החלומות אם אין לי עם מי לחלוק אותם?
אבל זה לא יכול להיות כל אחד.
זה חייב להיות עם הבן אדם הנכון.
אני פשוט לא יודעת מי הבן אדם הנכון...
אנשים משתנים.
אני רואה את זה...הם פוגשים במישהו....ופתאום הם מתאימים את עצמם אליו.
פתאום הם נהיים אנשים אחרים.
אני גם רוצה להשתנות.
אבל זה קשה לי לבד.
אני פשוט לא יודעת מה עליי לעשות.
אבל יש בי שלווה.
כאילו שזה מה שאמור להיות עכשיו.
אני אמורה להיות לבד.
כדי שאני אזכור בעתיד את התקופה הזאת ואלחם על האנשים שמוצאים חן בעיניי.




















