הכל מרגיש בסדר...הכל נע לאט ובטבעיות.
אני מרגישה אבודה...אבל גם מאושרת מהרגעים האלו שהשמש עולה.
קצת מאוכזבת שאני לא יודעת ליהנות מהחיים.
אבל זה מה יש...
ועם זה נתמודד.
זה רק עניין של זמן.
עוד מעט אני כבר אמצא את המקום אליו אני שייכת.
את הדברים שאני רוצה לבזבז עליהם את זמני.
לכולם זה קל.
הם יודעים מה הם אוהבים.
הם יודעים מה הם רוצים לעשות.
הם אולי לא עושים את זה.
אולי הם עסוקים מידי בכדי לעשות את זה.
אבל מה עדיף?
להיות כמוני עם הרבה זמן פנוי אבל לא לדעת איך להשתמש בו?




















