עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

מהמעט שיש לי

31/03/2018 22:41
Venus
תקופת החגים.
לחלק מהאנשים זו תקופה מקסימה וכיפית שבה המשפחה מבלה ומתאחדת.
אבל לא לכולם.
לחלק מהאנשים החג הוא יום שמזכיר את החור שיש להם בלב.
את החוסר הזה.
החוסר באהבה...בשמחה...במשפחה.
לא לכולם יש משפחה אוהבת ושלמה.
לא כולם אוהבים להיות עם המשפחה שלהם.
לא כולם יכולים להיות עם המשפחה שלהם.

אני הולכת ברחובות בלילה ורואה אנשים עם בגדים יפים...חלקם סוחבים מתנות.
יורדים מהאוטו ונכנסים לבית שבו הם יערכו את ליל הסדר.
חלקם הולכים לבית הכנסת.
חלקם מטיילים שיכורים קצת יד ביד עם בני זוגם.
זוהי תקופה נפלאה...אבל לא למי שבודד.

מי שעוקב אחרי הכתיבה שלי בוודאי יודע כבר שיש משהו שקצת יושב לי הלב.
למעשה יש הרבה דברים שקצת יושבים לי על הלב אבל זה ספציפית קשור לחגים.
משפחה.
אני לא בטוחה אם אני רוצה בכלל להתחתן...או להביא ילדים...אבל מה שבטוח...הבנתי שאם לא אני אהיה מאוד בודדה בחיי.
למעשה אני אהיה אומללה.
כי אולי כרגע ליל הסדר פחות או יותר נסבל...אבל בעתיד בטח דברים ישתנו.
יש לי בעיה עם חג הפסח.
הבעיה העיקרית שלי היא...שטוב...נולדתי ביום שני בצהריים לפני ליל הסדר.
משמע שיום ההולדת שלי...הוא פסח.
אבל אף אחד לא ממש זוכר.
רק המשפחה שלי.
ואף אחד לא עושה משהו מיוחד בעבורי ביום הזה.
אולי אחרי שהוא כבר עובר.
יום ההולדת שלי עובר ואף אחד אפילו לא ידע שהוא היה...או טרח להגיד מזל טוב.

המשפחה שלי מתוסבכת בכל מה שנוגע לימי הולדת.
אנחנו לא חוגגים אותם.
אנחנו לא יודעים איך.
אנחנו מרגישים טיפשיים לעשות משהו מעבר ללקנות עוגה.
ככה אנחנו.

אז אני מקנאה.
אני מקנאה בבנות האלה שנכנסות לחדר וכל החדר מלא בבלונים.
אני מקנאה באלה שמכבים את הנרות שעל העוגה.
אני מקנאה באלה שמקבלות מלא מתנות.
או לפחות מתנה אחת.

אתם מבינים...אף אחד לא זוכר את היום הולדת שלי.
אני לא רוצה שיחגגו לי או יביאו לי מתנות...אחרי שכבר עבר היום הולדת שלי.
אני רוצה שמישהו יוכיח לי...שהיום הזה...שהוא כן יכול להיות מיוחד.
אני יודעת שבילדות היו לי ימי הולדת טובים.
אבל מתישהו זה נגמר.
מתישהו כבר הפסיקו להרים אותי על הכיסא ולחייך אליי.
וזה היה בערך בגיל 8.
מוקדם מידי בשבילי.
המשפחה שלי אנטיפטית כלפי ימי הולדת...ויש לי רק אחים בנים...אז הם לא רגשניים כמוני בקשר ליום ההולדת.

אני שונאת את פסח.
ואני שונאת את יום ההולדת שלי.
אבל בסופו של הלילה...כשכבר הייתי אחרי ליל הסדר...קצת מסטולית מהיין...וזה היה מוזר כי זה היה תירוש...הסתובבתי בחוץ בלילה הקר...והלחיים שלי היו חמות וסמוקות...ולחשתי בשקט "תודה".
תודה על ליל סדר נפלא...הוא לא היה מושלם...אבל הוא היה הליל סדר הכי נעים שהיה לי מזה שנים...וזה היה רק אני והמשפחה האישית שלי...מינוס אחי השלישי שלא יצא מהחדר.

המשפחה שלי דפוקה.
אני דפוקה.
היום הולדת שלי דפוק.
ובגלל זה אני יודעת להעריך את מעט הטוב שהיקום נותן לי.
את האחים שכן טובים אליי...את הרגעים בהם המשפחה שלי שמחה להיות ביחד.
אין לי הרבה.
אני בת 21 ואין לי כלום.
אני מניחה שאני מתחילה לחיות...מהמעט שיש לי.

אני כל הזמן אומרת לעצמי...שנה הבאה אני לא אהיה לבד...שנה הבאה אני אעשה משהו.
אבל זה קשה.
אבל הפעם אני באמת אשתדל...אני אנסה להכניס אנשים לחיי ולנפשי...שבאמת יכירו אותי.

אז ליל הסדר הזה היה מבחינתי מתנה ליום הולדת.
אני מקווה ששנה הבאה אני אחגוג את היום הולדת שלי כמו שצריך.
עם עוגה בלונים ונרות...אבל הכי חשוב...המשפחה והחברים שלי.
בלי זה לשום דבר אין טעם.

אז למדתי משהו ביום ההולדת הזה.
והוא הוא היה בסדר.
כמעט בכיתי מתסכול...אבל לא.

תעריכו את מה שיש לכם.
יש אנשים שמתפללים למה שבא לכם בקלות.
אני למשל...לימי הולדת מיוחדים.
למה אתם מתפללים?
הדסedya
הדס
01/04/2018 15:44
לוקחת לי את המילים כל פעם מחדש
מתפללת לאהבה אמיתית אהבת חינם!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: