עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

הרצון לחיות

25/03/2018 16:47
Venus
האם אי פעם הרגשתם שהכל חסר משמעות?
זה מה שאני מרגישה עכשיו.
אני לא חושבת שזו הפעם הראשונה בחיים שהרגשתי ככה...זה כבר כנראה עבר עליי לפני כמה שנים.
פשוט לא אכפת לי מכלום.
לא מעצמי...לא מהעתיד...לא מהחיים שלי.
הכל פשוט כל כך...חסר משמעות.
זאת לא הרגשה נוראית.
זה פשוט...ניתוק.
אני מנותקת.
כן...אני בהחלט זוכרת שהייתה לי תקופה כזאת....הייתי בת 16 בערך.
אני חושבת שבגיל 16 רק שמתי לב שאני מנותקת.
זה התחיל הרבה לפניי.
לא אכפת לי מכלום.
הייתי במקום הזה כבר פעם ושוב פעם...לא אכפת לי מכלום.
לא באמת.
אולי עמוק בפנים כן.
אבל עמוק בפנים זה לא מספיק.
אני רוצה להרגיש את זה.
שאכפת לי ממישהו...ממשהו.
אבל לא.
זו הרגשה דיי נעימה.
שקטה כזאת.
כל הפחדים משתתקים...כי לא אכפת לי.
כל הרגש מתנדף...כי אף רגש לא חזק מספיק כדי להישאר נוכח.
הייתי כבר במקום הזה.
ואז הוא בא...נכנס לחיי...ומצאתי מישהו שאכפת לי ממנו.
ואז איבדתי אותו.
ועכשיו שוב כבר לא אכפת לי.
מעניין אם משהו כזה יקרה לי שוב.
אם מישהו יגרום לי לפתוח את העיניים ואת הלב.
אם מישהו יגרום לי...שיהיה לי אכפת ממנו.
מה הסיכויים?
אני לא יודעת מה בסדר ומה לא.
אבל השקט הזה שהיה לי פעם.
הוא חזר.
בפנים הכל שקט.
אין כלום.
קרח.
אבן.
חזרתי להיות הבחורה הזאת.

אני לא מאשימה אף אחד במצב שלי.
זה פשוט מי שאני.
חסרת חיים...חסרת רוח...ובו זמנית ההפך...אש וקרח.
תמיד הייתי קיצונית.
וכשהיה אכפת לי...הייתי אש.
ועכשיו...כל כך לא אכפת לי...ואני קרח.
ואני לא יודעת מה אני מעדיפה...אבל אני מניחה שזה במילא לא נתון לבחירתי.

האם מישהו בכלל יוכל להבין אותי?
האם מישהו בכלל מבין?...באמת מבין...מה זה שלא אכפת לך מאף אחד...אפילו לא מעצמך.
אכפת לך רק מדברים הרדודים...כמו איך אתה נראה...או מה אתה צריך לקנות.

מי אני באמת?
מה אמיתי בי ומה מזויף?
אני כבר לא יודעת.
או בעצם...אף פעם לא ידעתי.
כל אחד מזייף...לא משקר...פשוט משכנע את עצמו שהוא משהו שהוא לא.
אני כבר לא יודעת מי אני.
אני רק יודעת שלא אכפת לי מכלום.
לא מהעתיד שלי.
לא מהעבר שלי.
וגם לא מההווה.
לא אכפת לי מהחיים.
אבל זה מוזר.
רק לפני שבוע כל מה שחשבתי עליו זה...שאני רוצה לחיות.
עכשיו כבר לא אכפת לי...אז אני לא יודעת עד כמה באמת לא אכפת לי מעצמי.
אני רק יודעת שהרצון לחיות...הוא רצון חזק יותר מכל שאר הרצונות שיש לי.
אני פשוט לא מרגישה אותו עכשיו.
הוא נעלם.
כנראה שהוא הכאיב לי.


Space GirlThelseedya
IM AL
25/03/2018 21:35
היי, אנחנו כל הזמן משתנים , אבל לאת חייבת לתת לעצמך להיות מה שאת רוצה.
עם השונות שלך המוזרות שלך הצורך להיות לבד לפעמים כל הדברים שהם רק שלך.
Thelse
25/03/2018 21:53
אני חושב שיש לך הרבה דברים להבין, מחשבות לפצח ומשמעויות למצוא.
אל תיהי קשה עם עצמך אלא תגלי הבנה וסבלנות וזה יגיע.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: