עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

סקרנות

22/03/2018 05:55
Venus
סקרנות.
אני בתור ילדה הייתי סקרנית מאוד.
שאלתי הרבה שאלות.
על כל דבר.
אהבתי לשאול שאלות שלי בתור ילדה נראו קשות.
ואהבתי את זה שלאבא שלי תמיד היה תשובה.
היום זה כבר לא ככה.
היום אני כבר לא יכולה לשאול את השאלות שאני באמת רוצה לשאול.
הן פשוט...טוב...אף אחד לא יכול לענות לי עליהן.
הרי זה משהו כל כך אישי.
או מטורף מידי.
הלוואי שנסיעה בזמן הייתה אפשרית.
אומרים שכל מה שצריך לקרות קורה...ושלשנות את העבר...זאת טעות.
אני אומרת ממש לא.
אני אומרת שיש דברים שלא היו צריכים לקרות.
לא הכל גורל.
לא הכל זה מלמעלה.
אני ממש סקרנית.
אם זה אפשרי.
אם נסיעה לאחור אפשרית.
הרי...ההיגיון אומר שלא.
אי אפשר לחזור לאחור.
דקה שעברה לא תחזור שוב פעם.
אז הלוואי.
הלוואי שהייתי יכולה לעצור דברים רעים מלקרות.
מלכתחילה.
הלוואי והייתה לי איזושהי שליטה על מה שקורה.
אני מניחה שיש אנשים שעושים את אותם הדברים כמוני.
מזהירים.
מלמדים מהי אחראיות.
מרפאים.
מדריכים.
מהווים תמיכה נפשית.
וזה הכל...כדי למנוע מבני אדם להיפגע ואף למות.
יש אנשים שמוסיפים טוב לעולם...ויש אנשים שמונעים מדברים רעים לקרות.
ההבדל הוא.
שאלו שמונעים...בחיים לא ידעו אילו חיים הם הצילו.
ואלו שמוסיפים טוב...תמיד יזכרו את האנשים שלהם עזרו בדרך.
אני סקרנית לראות איזה סוג של בן אדם אני אהיה.
אני מניחה שהייתי רוצה להיות מאלו שמונעים.
אלו שעוצרים את ההידרדרות.
אלו שלא הצליחו למנוע מהדברים הרעים לקרות.
אני מעדיפה להיות כזאת.
מלהיות אחת שמפצה את אלו שנפגעו.
למה אדם צריך להגיע לשפל כדי לקבל עזרה?
איזה מין בני אדם נהיה אם לא נעזור לאלו שעוד יכולים לעמוד על רגליהם?
אפילו אני לא יודעת עד כמה באמת הסקרנות שלי גדולה.
אני רק יודעת שהיא גוברת מיום ליום.
מיום ליום רק נוספות לי עוד ועוד שאלות.
ואני אפילו לא זוכרת אותן ברגע שהן נשאלות בראשי.
אני פשוט ממשיכה בחיי...והן נשארות שם...בתת מודע...מחכות לתורן.

IM ALedya
IM AL
22/03/2018 15:27
הייי, למה שלא תשאלי את כל הדברים "המטורף" "האישי" פה ברשת?
אני לפחות מרשה לעצמי לעשות את זה פה בשיחות שלי עם אנשים ברשת.
כלומר אנשים שהם לא חלק מחיי האמיתים אלא הקשר איתם הוא רק ברשת ולא מעבר לכך.
זה כל כך כף שאפשר לדבר על הכל.
Venus
22/03/2018 15:59
היי,אני מניחה שאני אישית מעדיפה לדבר עם אנשים פנים מול פנים.
נכון שזה כיף שיש לך אפשרות לדבר על הכל.
אבל אני אישית מעדיפה לדבר על הכל עם מישהו שאני רוצה שידע עליי הכל.
זה ההבדל.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: