עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
Ladyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust morנעמונת
טיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutimJust a Joe
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledyaאופיר
Israel.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובהYN71
IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

היית לי אוצר

25/02/2018 05:06
sunshine
אני חושבת עליך הרבה.
אני רוצה לספר לך את הסיפור על האהבה הראשונה שלי.
אני לא חושבת שסיפרתי לך.
אני חושבת שבכללי לא יצא לי לספר לך.
היית מיוחד בשבילי.
אני לא חושבת שאפילו אני מבינה עד כמה.
בתקופה ההיא...שהייתי שקטה כמו מים...שלא דיברתי הרבה...אתה ראית אותי.
אני חושבת שאולי חיבבת אותי מאוד לפני שהתחלתי לפתוח את הפה.
אבל זו רק השערה.
אני זוכרת בכל שיחה...עם חברות...הייתי אומרת דברים לגביי עצמי...ניסיתי שיבינו אותי...אז סיפרתי דברים כמו...מה אני שונאת...מה אני אוהבת.
אבל לך לא סיפרתי דבר.
אתה שמעת הכל.
אתה ראית הכל.
ידעת איך ללחוץ לי על כל הכפתורים.
אתה גרמת לי לעשות דברים קטנים ששנאתי...אני גרמתי לך לעשות דברים שאת שנאת.
זה לא היה פשוט.
זה היה לפגוש את הבן אדם הזה...שרואה בך את כל הרע ואת כל הטוב.
שרואה אותך כמו שאתה.
זה הרגיש טוב כל כך.
יש מישהו שרואה אותי.
יש מישהו שמסתכל עליי.
יש מישהו שמתנהג אליי בצורה מיוחדת ושונה.
אפילו אם זה לכיוון מוזר מאוד.
אהבתי את זה שהיה לך קטע איתי.
אתה היית שם קודם.
אתה עקפת אותי והיה אכפת לך ממני...ואיכשהו הפכת מבן אדם שאני מסוגלת להרחיק...ולשפוט...ולהעביר עליו ביקורת...ולקלל אותו.
הפכת להיות האדם היחיד שאני רוצה לבכות לו.
שאני רוצה לספר לו כל דבר.
אז מה אני רוצה ממך עכשיו?
הרי עבורו כבר שנים.
אני רוצה לספר לך על האהבה הראשונה שלי.
יותר נכון...איך התגברתי על האהבה הראשונה שלי.
למעשה אתה היית בחיי בתקופה הזאת.
אבל לא שמתי עליך פס.
הייתי שקועה בעצמי.
לא יודעת איך הצלחת לחדור.
אני בפירוש זוכרת שלא היה לי אכפת ממך.
שאתה היית האחרון שחשבתי שאני אוהב.
אהבתי את האהבה הראשונה שלי בערך...3 שנים...אולי פחות...אבל לקח לי 4 שנים להתגבר עליו.
כשהיית בת 17 לפני היום הולדת שלי...כאב לי כל כך...רציתי להיות איתו...הוא היה האהבה הראשונה שלי...חלמתי להיות איתו.
ובתקופה הזאת...הגעגוע שלי פשוט היה חזק באופן מוזר...פתאום זה היה חזק יותר.
ומיד אחרי זה...התגברתי עליו.
לפני שידעתי שהוא אידיוט וגם אם אני אתאמץ מאוד אני לא אצליח להתאהב בו.
מיד אחרי הכאב המוגבר הזה...הגעגוע...השיגעון...התגברתי עליו.
איך זה קשור אליך?
טוב...זה בדיוק מה שקורה לי עכשיו.
פתאום אני רוצה להיות איתך יותר מרציתי קודם.
פתאום זה מתחיל לכאוב קצת.
פתאום אני מחפשת אותך שוב.
זה אומר שאני עומדת להתגבר עלייך.
אני לא בטוחה שאני רוצה להתגבר עלייך.
אני לא רוצה להרגיש ריקה כמו שהרגשתי לפני שגיליתי אותך.
אבל זה יקרה.
אז למרות שאני יודעת שאיני יכולה להתקרב אליך.
למרות שאני יודעת שזה לא תלוי בי.
אני מנסה לשדר לך.
אם אני חשובה לך.
כדאי לך לחזור אליי מהר.
לפני שאני אתגבר עליך.
אני לא רוצה להתגבר עליך.
לפחות עכשיו אני יודעת את מי אני רוצה.
אחרי שאני אתגבר עליך...למי אני אתגעגע?
תחזור.
תחזור מהר.
תעשה משהו.
אל תתן לי לשכוח אותך.
אל תשאיר אותי לבד.
אם אכפת לך ממני...לפחות קצת...אל תעצור רק כי אתה חושש.
גם אני חוששת.
אבל אני תמיד לבד כשאני לא איתך.
גם כשאני לא באמת לבד.

אני לא מבקשת יותר מידי.
רק לראות אותך שוב...ושוב..ושוב.
כל מה שרצית ממך זה להיות חלק מהחיים שלך.
להיות BFF אפילו.

אבל אולי זה באמת יותר מידי.
אולי זאת אהבה חד צדדית.
אני חושבת שאם הייתי יודעת מה אתה חושב עליי...היה לי הרבה יותר קל להחליט.

אני לא בטוחה שאהבת אותי פעם.
אבל זה מרגיש לי שכן.
אני לא בטוחה אם אתה אוהב אותי היום.
וזה מרגיש...שלא.
כי אם היית אוהב אותי כבר היית כאן לא?
אפילו אם זאת רק אהבה בין חברים...זה גם חשוב לך לא?
אולי לא.
הרי יש לך מלא חברים.
מלא ידידות.
והרבה מהם עמוקים ונחמדים יותר ממני...חכמים ויפים ומצליחים...הרבה יותר ממני.
אז למה שתרצה להיות איתי?
זה מצחיק.
אתה לא רוצה אותי לידך.
את זה אני יודעת.
אתה לא רוצה לראות אותי,לדבר איתי,לשמוע עליי...אתה לא רוצה כלום איתי.
אבל כשאני לידך...אתה פשוט לא יכול להימנע מזה...אתה לא יכול שלא לראות איתי...שלא להקשיב לי...שלא לחשוב עליי.
וזה מה שאני אוהבת בך כל כך.
אתה לא משקר.
אתה יכול להיות בשקט...ולא לומר דבר.
אבל אתה לא תשקר.
אתה יכול לעקוץ כשאני לא מסתכלת.
אבל אתה לא תשקר.
אתה לא תשקר בין אם זה במילים ובין אם זה בעיניים שלך.
אתה לא מסתכל עליי...בכוונה.
אתה מסתיר ממני משהו...אבל אתה אף פעם לא שיקרת לי.

אולי זה בראש שלי.
אבל אני לא מאוהבת.
אני לא קולטת דברים שאנשים רומזים לי...אבל יש לי סוג של חוש לרגשות של אנשים.
אני יכולה להרגיש אותך.
אני קוראת אותך כל כך טוב.
ובגלל זה...אני לא יכולה לומר לעצמי...שלא אכפת לך ממני.
שהחוש שלי אומר לי...שאיכשהו ברמה כלשהי...אני חשובה לך בצורה מיוחדת.
ואתה מנסה להסתיר את זה.
אבל אני לא יכולה שלא לראות את זה.
יש הרבה סיבות למה אתה מתרחק ממני.
אני לא נהדרת.
אבל אני מניחה שיש בי משהו שאתה ממש אוהב.
מספיק כדי שיהיה אכפת לך ממני.
לא מספיק כדי להראות את זה.
ובכן...אתה ויתרת עליי.
ואני מקווה שמסיבה מספיק טובה.
אני מניחה שהייתה לך סיבה.
אבל אני לא הייתי מרחיקה אותך.
אני לא הייתי עושה את זה לחבר.
מבחינתי...היינו חברים טובים...מבחינתך...אין לי מושג מה היינו....מבחינתם...היינו אנשים שתמיד רבים ותמיד מחרפנים אחד את השני.
אבל אהבתי את זה.
אהבתי שחירפנת אותי.
אני מתחרפנת רק ממי שאכפת לי ממנו.
אוי כמה שאני מתגעגעת אלייך.
ואני אפילו לא זוכרת למה.
אני זוכרת שתפסתי לך את היד בפתאומיות.
אני זוכרת שנשכתי אותך בהפתעה.
אני זוכרת שדחפתי אותך בצורה אלימה ביותר.
היינו אסון.
אבל לא משנה כמו הכאבת לי...לא משנה מה עשית...הלב שלי לא נכווה.
גם האמון שלי...לא נשבר.
והרי אם זה היה כל אחד אחר...כבר הייתי שונאת אותו מכל הלב מזמן.
אבל בגלל שזה אתה.
אני פשוט לא יכולה.
לא נתת ללב שלי סיבה מספיק טובה.
אהבתי את כל מה שנתת לי.
את הבגידות.
את המילים האכזריות.
את האלימות.
אהבתי שדחפת אותי (לא באמת),ומשכת אותי אלייך שוב ושוב.
אהבתי שכל הפגמים שלך ושלי פשוט היו כל כך שקופים.
שירדת עליי שאני כמו ילדה קטנה.
אהבתי שגרמתי לך לחייך.
אהבתי שביקשת ממני סליחה כנה יותר מכל סליחה שקיבלתי.
אהבתי את זה שסיפרת למישהי משהו מאוד אישי כשאני הייתי מאחורה והקשבתי לכם.
איכשהו...הרגשתי שסיפרת לה כי רצית שאני אדע את זה.
הרי למה לך לספר משהו לחברה ותיקה מאוד שלך כשמישהי חדשה שאתה אוהב לריב איתה נמצאת מאחוריכם ומקשיבה לכל מילה.
ועוד משהו אישי.
משהו שהיא הייתה מופתעת.
אתה רצית שאני אשמע את זה נכון?
רצית שאני אדע שהמשפחה שלך לא מושלמת.
עשית כל כך הרבה דברים שאני פשוט לא מצליחה להבין למה.
דברים רעים...דברים טובים...ודברים פשוט מוזרים.
אני מתקרבת...אתה בועט...אני מתרחקת...אתה מושך.
הפעם בעטת חזק מידי...הפעם התרחקת אותי רחוק מידי...אני לא יכולה להתקרב...ואתה לא יכול למשוך.
אבל הלוואי שיקרה לנו נס.
הרי אנחנו גרים כל כך קרוב!!!
זה משגע אותי.
אנחנו אמורים להיפגש.
זה מה שצריך לקרות!!
זה חייב לקרות.
הרי זה סיפור עם יותר מידי קצוות פתוחים.
יותר מידי דברים לא ברורים.
אולי זה לא יקרה.
אולי זה כן יקרה.
אבל זה לא מה שחשוב כרגע.
מה שחשוב זה האם אני מוכנה להפסיק לחכות לנס?
האם גם כשאני יודעת שהדלת הזו נסגרה ודלת אחרת לא נפתחה...אני יכולה להפסיק לנעוץ בדלת הסגור?
הרי זה לא שיש לי מישהו אחר לחשוב עליו..
הרי זה לא שיש לי הרבה חברים שישכיחו ממני איך זה היה לפגוש בחבר עם חיבור אמיתי...כמו שהיה לי איתך.
אם לא היית בן זה היה הרבה יותר קל.
ככה היית החברה הכי טובה שלי.
אבל אני אוהבת את זה שאתה בן.
ושאתה דפוק.

כנראה כי אני בעצמי דפוקה מאוד.
דפוקה כמו שניצל-ככה אבא שלי אמר לי פעם.
אתה לא הבנת...בכל פעם שהיית אומר לי "מטומטמת","סתומה","מפגרת"...הייתי צוחקת.
אמרתי לך שאתה מזכיר לי את אחים שלי...אולי בגלל זה...הרי בשבילי "מטומטמת"...זו מילה שרק משפחה אומרת לי.
אז היית משפחה בשבילי.
לא יודעת באיזה מובן.
אבל היית מיוחד בשבילי.
היה לנו איזשהו בסיס דומה...צלקות עבר דומות שאפילו לא דיברנו עליהם.
איכשהו...פשוט מלהסתכל עלייך...ראיתי שאתה דומה לי מאוד.
מי יודע...אולי נפגשנו כבר פעם.
הרי אנחנו גרים באותה שכונה.
2 ילדים בני אותו הגיל...גרים במרחק 5 דקות הליכה...שבאמצע יש גן ציבורי,2 מגרשי כדורגל,מתקני ספורט.
האם יכול להיות שנפגשנו פעם?.
לפני הרבה הרבה שנים?
יכול להיות שעברנו אחת ליד השנייה.
עכשיו אני נזכרת...שקצת אחרי שהכרתי אותך...עלית על אותו האוטובוס שאני עליתי עליו.
אז יכול להיות שזה כבר קרה פעם.
יכול להיות שעלית על האוטובוס ועברת לידי לפניי שהכרתי אותך?
יכול להיות שבתור ילדה התנדנדתי על הנדנדה הגדולה יחד עם האחים שלי בזמן שאתה חפרת בור בחול?
יכול להיות שכשחזרתי הביתה מהבית ספר אתה ואני עמדנו באותו מעבר חצייה?
יכול להיות שכשהייתי בת 15 וחיפשתי את עצמי בחוץ בלילות...אתה בדיוק חזרת הביתה ועברת לידי.
הרי נתקלתי בך כמה פעם מאז שהכרתי אותך.
האם יכול להיות שנתקלתי בך גם מלפני זה?.

אני ממש שקועה כרגע.
הגעתי לקרקעית...ואם אני לא אמצא אותך שם...אני פשוט אשחה בחזרה למעלה ואחפש לי אוצר אחר.
היית לי אוצר.
היית לי זיכרונות.
היית לי חבר.
היית לי אהבה.
היית לי קנאה.
היית לי חברות.
היית לי שיגעון.
היית לי הרבה...וזה למה אני מבינה...שזה פשוט לא מספיק...שזה לא סיבה מספיק טובה להתגעגע אלייך.
אז אני הולכת להתגעגע אלייך הרבה הרבה.
ואז להפסיק.
וזהו.
אני לא אתגעגע אלייך יותר.
אולי אני אחשוב עלייך...אבל זהו.
בלי רגשות.
זה מטורף כמה שאני זוכרת אותך...והרי אני בקושי זוכרת דברים שחוויתי עם אנשים.
אבל אותך...אני אפילו לא הייתי צריכה להתאמץ להיזכר.
אני זוכרת הרבה.
אבל דיי...זה כבר ישן מידי...רחוק מידי...טיפשי מידי.
כמה שאני מתגעגעת אלייך עכשיו...אני יודעת שזה יחסית...כלום לכמה שאני יכולה להתגעגע למישהו שיקר לי.
אז כנראה שאהבתי אותך מאוד פעם.
אבל היום כבר פחות.

אז כן.
אני הולכת ברחוב...ואני זוכרת אותך.
איפה שישבנו.
איפה שציירתי על אדי המכונית בחורף.
איפה שרבנו.
איפה שהחזקתי בידך.
איפה שנשכתי אותך.
איפה שדחפתי אותך.
איפה שניסית לגרום לי לקנא...ולא קינאתי.
איפה שקינאת לי...וכולם ראו את זה.
אתה נחרטת לי בלב.
אבל אתה שייך לעבר שלי.
אז עוד לא שמתי אותך לגמרי מאחור...אבל אני קרובה יותר מאי פעם.
אחת שיודעת
25/02/2018 09:51
תמיד פרדות זה קשה . לא משנה אם זה משהו קרוב מאוד או לא
וגם ךא משנה אם מוכנים לזה רגשית או לא.
כמו שכתבת את קרובה יותר מאי פעם להשים אותו מאחור.
וזה חשוב.
שולחת המון כוחות!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.