עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

חושבת עלייך

20/02/2018 01:34
Venus
למה אני חושבת עליו בכלל?
למה אני רוצה לראות אותו?
למה אני מתגעגעת אליו בכלל?
אני לא יודעת מה הקטע שלי איתו.
אני פשוט יודעת שאני מתגעגעת אליו לפעמים.
אני יודעת כמה אני אהיה שמחה גם אם הוא רק יעבור לידי ברחוב.
איכשהו ככול שעובר הזמן...אני רק רואה אותו בצורה יותר חיובית.
ככל שאני רחוקה יותר...ככה אני יותר מבינה אותו.
אני תוהה אם הוא חושב עליי.
אני תוהה אם הוא מתעלם ממני דווקא כי אני עושה לו משהו.
כי זה מה שאני עושה...מתעלמת ממנו כי אני רוצה שהוא יתקרב אליי...מחשבה דפוקה.
ניסיתי...ניסיתי להתקרב...אבל אי אפשר להריץ את הזמן לאחור...אי אפשר לקרוא את המחשבות...אני לא יכולה לדעת מה הוא מרגיש כלפיי.
אני רוצה לדעת.
אני רוצה לשמוע אותו אומר את זה.
לדעת שלא דמיינתי את החיוך שלו שהוא ראה אותי.
לדעת שהוא היה שמח בגללי ולא בגלל משהו שקרה קודם.
צריך נס.
צריך באמת נס כדי שאנחנו נתקרב שוב.
אני לא יודעת אם הוא רוצה אותי קרוב כמו שאני רוצה אותו.
אבל אני יודעת שאם הוא כן רוצה להתקרב אליי...הוא לא יעשה את זה.
הוא לא יעשה את הצעד הראשון.
כנראה שאנחנו האנשים האלה שצריכים שאחרים ידחפו אותם זה אל זה ויאמרו "עכשיו תדברו!".
ואני אפילו לא מאוהבת בו.
אני יודעת שלא.
אז מה זה?
למה זה מרגיש כל כך טוב לחשוב על להיות איתו?
למה כמה שהוא הכאיב לי...והשפיל אותי...אני לא מצליחה לזכור מזה כלום.
למה גם שהוא עשה לי דברים רעים...עדיין הבנתי אותו.
זה מוגזם.
מה שאני מרגישה זה מוגזם.
זה לא מתאים.
אין פלא שאנשים חושבים שאני מאוהבת בו.
אין פלא שיש אנשים שצחקו ואמרו "בסוף תתחתנו".
מה הקטע?
הוא אוהב אותי? הוא לא אוהב אותי?
הוא מחבב אותי אבל חושש שאולי אני מאוהבת בו?
למה זה לא נעלם?.
למה כשעברו כבר שנתיים מאז שרבנו...ושנה מאז שהוא דיבר אליי...עדיין זה מרגיש...לא יודעת איך להסביר את זה.
זה מרגיש טוב.
לחשוב אליו.
להתגעגע אליו.
ואני לא מאוהבת.
ועדיין.
אני כל כך רוצה להיות חלק מהחיים שלו שוב.
הרי החיים לא זימנו לי מישהו אחר...הם לא אמרו לי "היי,תשכחי מהאידיוט הזה הנה בחור ראוי".
החיים כל כך משעממים בלעדיו.
אף אחד לא מעניין אותי.
אני לא סומכת על אף אחד כמו שסמכתי אליו.
ולמרות שהוא תקע לי סכינים בבטן...אני עדיין מאמינה בו.
כי הוא לא מתיימר להיות בן אדם מושלם וטוב...הוא לא מתיימר להיות מוכשר.
זה מצחיק.
אבל אני חושבת שהוא מושלם בשבילי.
התאמה מושלמת.
יש לו את כל מה שאין לי.
רק חבל שזה לא שם.
אם הייתי מאוהבת בו כנראה שהייתי תולשת לעצמי את השערות מתסכול על האבדה.
אולי אני פשוט חיה בדמיון.
אולי אני רואה לא נכון את התמונה.
אולי הוא ממש לא סובל אותי וזה גם למה הוא לא נותן לי להתקרב.
זה הרי הגיוני.
אבל לא משנה מה הוא עושה.
מה שהעולם אומר.
כשאני מסתכלת אליו...אני פשוט רואה ההפך.
למרות שהוא מרחיק אותי...אני איכשהו רואה שהוא שמח לראות אותי.
למרות שהוא יורד עליי מול אנשים ואומר שאני סתומה ומטומטמת וזה משום מה לא פוגע בי...אני עדיין תופסת אותו מקשיב לי.
הוא מסתכל עליי.
הוא מחייך לעצמו כשאני לידו.
הוא מקשיב לי.
הוא מודע לנוכחות שלי.
והוא עדיין מתעלם ממני.
האם הוא משחק אותה קשה להשגה?
מטומטם.
הוא לא יודע שגם אני קשה להשגה?
הוא לא יודע שאם הוא יעבור לידי ברחוב ויתעלם ממני כדי למשוך את תשומת לבי...זה בדיוק מה שאני אעשה כדי למשוך את תשומת ליבו?
אם הוא לא יעשה צעד.
כלום לא יקרה.
אבל אולי הוא לא רוצה לעשות צעד.
אולי הוא לא חושב עליי בכלל.
משום מה זה מעציב אותי...לחשוב שאני לא עוברת לו בראש...בכלל.
למעשה זה ממש מעציב אותי.
אני חושבת שאם אני אגלה איכשהו שהוא לא חושב עליי בכלל...אז ישבר לי הלב.
ואני עדיין לא מאוהבת בו.
אני כזאת מטומטמת.

אני חושבת עליך...רק כי אין לי משהו אחר לחשוב עליו.
בסופו של דבר אני אפסיק לחשוב עלייך...מתישהו מישהו אחר יתפוס את המקום שלך.

נ.ב
פתאום שמתי לב שכתבתי "ואני עדיין לא מאוהבת בו"...למרות שיותר התכוונתי ל"ואני אפילו לא מאוהבת בו"....אבל אם זה מה שכתבתי מתוך המחשבות שלי...אני אכבד את זה.

edya
20/02/2018 09:41
איזה דיסוננס פנימי קשה.
בדיוק אתמול חברה טובה שלי דיברה איתי על משהו דומה ממש לתחושות שלך.
זה קשה ממש!
אבל זה ככה עד שיבוא הגבר גבר שישאב אותך אליו.. וזה יקרה..
רק להאמין ולתת לזמן זמן :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: