עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

מרגישה לבד

08/02/2018 07:09
Venus
אני לא יודעת מה אני רוצה.
אני יודעת שאני רוצה דברים...שהם או בלתי אפשריים...או כמעט בלתי אפשריים.
הייתי רוצה לחזור אחורה בזמן.
לשנות את העבר.
לתקן את הטעויות.
לא רק שלי.
אבל בעיקר שלי.
כבר עכשיו אני רואה מולי את הדברים שהייתי משנה.
אבל בטח גם שם הייתי מפשלת.
גם בטח שם לא הייתי מצליחה באמת לשנות.
אני מנסה לחשוב על משהו שאני רוצה...ושאני באמת מאמינה שהוא אפשרי.
אני יודעת שהכל אפשרי עם רק רוצים.(טוב לא הכל...אבל הרוב)
אבל...אני פשוט לא מאמינה.
אני לא מאמינה.
אני גם לא יודעת במה עליי להאמין.
על מה עליי להילחם.
מה עליי לעשות כרגע.
מה הכי חשוב כרגע.
האם בעתיד אני אמצא את עצמי מתחרטת?
אני בספק.
אני לא חושב שעשיתי משהו שאני באמת חייבת לתקן.
כי תיקנתי.
לא שיניתי את מה שקרה.
הפכתי את זה פשוט ליותר בסדר.
אין לי שלדים בארון.
אבל זה מרגיש כאילו השדים כל הזמן סביבי.
בתוכי.
ואני כל הזמן נלחמת.
והשדים שלי לא כאלה מפחידים.
הם עוד קטנים ולא מזיקים.
אבל הם עלולים לגדול.
הם עלולים להיות הרסניים.
הרס עצמי.
משהו ששמתי לב שיש לי סיכוי טוב מאוד ללמוד מה הוא על בשרי.
יש בי צד מזוכיסטי.
אולי בגלל זה אני נמשכת לאלה שמכאיבים לי.
נכנסת לאש.
מנסה לשנות את השטן.
אני מקווה שאני תמיד אדע להבחין בטוב לרע.
כי כשהגבול בין מה שטוב למה שרע מטשטש...בן אדם עלול למצוא את עצמו במקום מאוד אפל.
מה אני רוצה?
מה אני רוצה?
למה אני לא יודעת?
למה רק לי זה קשה...למה רק אני אבודה וטוב לי עם זה?.
זה מפריע לי...שאנשים רואים...שאני בן אדם אבוד.
אתם מכירים את זה?
שאתם מוצאים את עצמכם...ואז הולכים לאיבוד שוב?
זה מרגיש שכל פעם שאני מרגישה שמצאתי את עצמי...משהו גורם לי ללכת לאיבוד שוב...לשכוח מי אני.
אולי הסיבה שאני לא רוצה כלום...זה כי אני כן רוצה משהו...אולי אני רוצה משהו שאני מרגישה שהוא בלתי אפשרי...ובגלל זה אני מדחיקה?.
ואולי לא.
אולי אני באמת לא רוצה כלום.
מה עושים במצב הזה?
שהמכשול הכי גדול הוא אתה עצמך?
האויב שלך הוא מישהו שאתה סומך עליו?
אני כבר לא מרגישה שבדרכי שלי אני תמיד צודקת.
אני מרגישה שאני מסוגלת לטעות.
ולמרות זאת אני עדיין בוטחת בעצמי.
זה קשה להבין...אני בעצמי לא מבינה.
כאילו אני מבינה ולא מבינה בו זמנית.
לפעמים אני מרגישה שאני חכמה מידי בכדי להבין את החכמה של עצמי...בלי להיות שווייצרית...כי אין מה...אני סתומה ויש בי חלק שהוא כנראה גאוני...ואנחנו לא מצליחים לתקשר.
הוא מנסה לעזור לי...ואני לא מבינה.
הוא מנסה להסביר לי...ואין לי כוח להקשיב לו.
למה אני כותבת סיפורים?
למה אני עושה את זה?
הרי זה לא כזה כיף...הרי אני לא באמת נהנית מזה...אבל אני בכל זאת עושה את זה...לא בכוח...אבל עושה את זה.
שום דבר לא כיף.
לצייר-לא כיף.
לשיר-לא כיף.
לצלם-לא כיף.
לכתוב-לא כיף.
לישון-לא כיף.
להיות ערה-לא כיף.
אז למה אני עושה את זה?
אולי כי זה פשוט הכרחי?
איך זה שמשהו שאני אוהבת הופך לכלום...משהו שאהבתי לעשות הופך לקשה ולא כיפי בכלל?.
אולי זאת האנמיה?
אומרים שבדרך כלל כאנשים מתחילים לאבד עניין במשהו שפעם הם אהבו...אומר שעובר עליהם משהו...דיכאון.
אבל אצלי זה אחרת.
אני לא בדיכאון.
או שאני בדיכאון ארוך כל כך שכבר שכחתי שאני בדיכאון?
אולי כי איבדתי את מה שהכי אהבתי...אולי בגלל זה אני כבר לא מסוגלת לאהוב את שאר הדברים ברשימה.
טוב קניתי כבר את הכדורים...אז בעוד חודש אני כבר אראה אם זאת אכן האנמיה.
הרי לפני חודש כתבתי כל כך הרבה...היה לי כיף לצייר...וצחקתי מסיפור של עצמי...אז איך זה נעלם כל כך מהר?
למה כל מה שאני אוהבת נעלם כל כך מהר?!??
חבל שאי אפשר לשמור את כל מה שאני אוהבת.
זאת עובדה.
העקבים הכי נוחים ויפים שלי כבר התבלו...ואני לא אמצא עוד זוג זהה.
אולי אני צריכה להתחיל לקנות 2 מכל דבר.
שאם אחד יהרס אז יהיה לי את השני...אוף אני משווה חפצים לאנשים.
שום דבר לא נשמר לנצח.
הייתי רוצה מזכרת...אין לי אפילו תמונה אחת איתו...ואנחנו בעידן הסלפי.
כנראה שלא התקרבתי אליו מספיק...כדי שישאר לי משהו ממנו.
אולי בגלל זה אני מצלמת.
ובגלל זה אני כותבת.
ובגלל זה אני מציירת.
כל אלו הם מזכרות.
מזכרות לחלומות,זיכרונות,ורגשות.
ככה אני מצליחה לשמור משהו.
ככה שגם אם הוא לא השאיר לי משהו מוחשי...הרי שכל הרגעים החשובים הם בתוך היומן שלי...והרי שכתבתי כל דבר קטן...והזיכרון חי...בתוך היומן שלי.
אולי בגלל זה אני עושה דברים.
כדי שמשהו ישאר.
את הרגשות שלי אני שרה כשאני מתנדנדת באותו מקום שבו אני הילדה הקטנה הייתה מתנדנדת.
את התחושות שהמוזיקה מעבירה בי...אני מתעדת בסיפורים.
את כל החלומות שלי...כל הדברים שהם בלתי אפשריים...אני עושה כשאני ישנה.
יש לי הכל...בכאילו...שום דבר הוא לא באמת...באמת מוחשי.
ובא לי.
בא לי משהו מוחשי.
משהו שגם אם אני לא רואה אותו.
אני יכולה להרגיש.
שהוא תמיד איתי.
בא לי משהו שאני יכולה לשמור איתי להרבה הרבה זמן.
משהו שאני אוהבת.
אולי מישהו.
אבל אין לי אף אחד.
למרות שאני מרגישה...שיש חוט בלתי נראה שתופר לאט לאט את הגורלות שלנו...אני לא באמת מרגישה שהוא איתי.
אני לא באמת מרגישה שאכפת לו ממני.
והייתי רוצה להרגיש.
גם כשאני לא רואה אותו.
גם שהוא לא מדבר איתי.
שאכפת לו ממני...בצורה עמוקה כמו שלי אכפת ממנו.
אני לא מרגישה שאמא שלי אוהבת אותי.
אני לא מרגישה שאבא שלי באמת מבין אותי.
אני לא מרגישה שלאחים שלי אכפת ממני.
אני לא מרגישה שיש מישהו אחד בעולם...שאכפת לו ממני יותר משלי אכפת מעצמי.
שמבין אותי יותר משאני מבינה את עצמי.
שאוהב אותי...יותר משאני אוהבת את עצמי.
ובגלל זה אני מרגישה לבד.
ואם הייתי לבד...אבל היה לי מישהו כזה.
אז לא הייתי מרגישה לבד.
הבנת?


edyaGeminiהדס
edya
08/02/2018 12:31
ראית את הסרט השני של אליס בארץ הפלאות? אם אני לא טועה קראו לו "אליס מבעד למראה"... כן, זה סרט ילדים אבל מה שלמדתי ממנו הוא שעדיף לא לשנות את העבר.. אנחנו מי שאנחנו היום בזכות העבר הזה ואם זה לא היה קורה בצורה כזאת זה היה קורה בצורה אחרת.
יש לכולנו את הזמנים האלה שאנחנו למטה, אין לנו חשק לכלום וכו.. זה בסדר אבל אולי זה הזמן לחישוב מסלול מחדש? להתחיל לחיות כמו שאת רוצה? לגרום לאנשים הקרובים אלייך להבין אותך? לא לשקוע לבדידות?
Venus
09/02/2018 02:13
אני באמת מנסה לגרום להם להבין אותי...אבל כל פעם שאני מנסה רק יוצא שהם כועסים עליי יותר.
הדס
08/02/2018 20:11
אין מילים כל פעם מחדש
מה שבאמת גורם להבין שרק את עצמך לעצמך כרגע
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: