עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

חרדתית ברמות- הריאות שלי מתכווצות

17/01/2018 02:46
Venus
אני לחוצה.
אני מרגישה שהריאות שלי מתכווצות.
שהבטן שלי מתהפכת.
אני לא בנויה לזה...
אולי כן יש לי חרדה חברתית?
סביר להניח שבמידה מסויימת יש לי...
רק מאנשים וממקומות סגורים שאיני מכירה...
אבל אני צריכה להתמודד עם זה...
אין לי ברירה.
בחיים שלי לא עבדתי...ותכננתי לחפש עבודה בקרוב...
אבל לא עכשיו!!!!!!!!!!!
לא אני לא מוכנה.
נפשית אני לא מוכנה.
אני מרגישה זוועה!!
למה הוא עושה לי את זה?!(דרך אגב זה מהפוסט "לפעמים חלומות מתגשמים...אני גם לא מאמינה")
הוא סוג של פתאום כתב לי באמצע שיחה "יש לי עבודה בשבילך. איפה שאני עובד...אם את בכל מקרה בבית לפחות תעשי כסף".
אני לא יכולה לנשום מרוב לחץ...
אני לא יודעת לתפקד במצבי לחץ...
למה הוא עושה לי את זה..
כאילו מצד אחד אני מכירה את איפה שהוא עובד...ודיי רציתי לעבוד שם...אבל לא עכשיו!!
כאילו חלק בי קופץ על ההזדמנות...והחלק השני בורח.
הוא לא שם עליי...הוא פשוט נתן לי את הפרטים...והבעתי סירוב קל...אבל זה לא הזיז לו...הוא החליט בשבילי.
הוא הרבה יותר חכם ממני.
הוא יודע שזה טוב לי ואפילו לא שואל אותי אם אני רוצה.
אם אני אצליח להשתלב שם...אני אעבוד איתו...יותר קרוב מזה?!.!!?
פתאום אני חושבת על זה!
כאילו עד עכשיו הייתי בלחץ בגלל שאני הולכת להתחיל עבודה בפעם הראשונה...ועכשיו אני צריכה גם להתמודד עם המחשבה של לעבוד...איתו!.
זה סוג של מה שרציתי...
זה סוג של מה שחלמתי עליו...
אז למה לעזאזל אני מפחדת כל כך?!
הוא עוזב בקיץ.
אם אני אשתפן...אני אשאר תקועה בלחפש עבודה...כשאני בעצם רוצה לעבוד שם...ואפסיד את ההזדמנות באמת להיות...נו טוב...קרובה אליו.
אני לא אמורה לפתח ציפיות...אני לא ציפיתי שהוא ירצה שאני אעבוד שם...כאילו הוא אמר לי שהם צריכים עוד עובד...אבל זה היה מזמן...ועכשיו הוא מתעקש.
ואני פשוט חרדתית.
לא ממנו.
מכל מה שלא מוכר.
ואולי זה יעזור שהוא שם...
למרות שלא נראה לי שהוא שם בימים אלו...אבל הוא בטוח יהיה שם בחודש הבא.

לפני שבוע בכלל לא דיברתי איתו...
פתאום אנחנו עלולים לעבוד ביחד...
פתאום עבודה?
אני לא יודעת איך לאכול את זה.
זו עבודה טובה.
באמת.
ראיתי את האווירה...אני מזהה אפילו מישהו מהצוות...אבל בחיים לא עבדתי...ואני לא רוצה לפשל.
ובאמת...הקוד לבוש...נוראי.
אבל הכסף טוב.
וזה רק 7 שעות...
יאו אלוקי אתה מגשים לי את המשאלות סוף סוף ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אני אעשה את זה.
אין שאלה.
אני צריכה עבודה.
צריכה כסף.
אין שום סיבה למה לא ללכת לעבוד שם...חוץ מחרדה...אבל זאת לא סיבה ששווה לחשוב עליה.
אז אני אלך.
ואני...אני אשנה את החיים שלי קצת...כמו שרציתי...זו רק מדרגה...אבל זו מדרגה שהייתי צריכה שהוא יעזור לי לעלות.

אני לא מפחדת...אני מה לפחד...אבל אני כן חרדה...לא יודעת למה.
לא יודעת למה אני חרדה מכל מה שלא מוכר לי.
אבל זה פאקינג האפשרות הכי טובה שהיקום יכול ליצור לי.
אז אני חייבת להתאפס על עצמי ולכבות את החרדה החסרת היגיון הזאת.

זה הזוי איך מה שרציתי שיקרה קרה.
לא האמנתי...
לא השתדלתי...
זה פשוט קרה כי הלכתי אחרי הלב שלי...והלב שלי רוצה להיות מאושר.
ואני יודעת שאין בזה היגיון...אבל יש לי לב אמיץ יותר ממני...החרדה לא באה מהלב...היא לא באה מהרגשות...זה פשוט באג בתוכנה...משהו במוח שלי.

"כשאנחנו מתעסקים עם הבעיות שלנו 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, אנחנו מאפשרים ללחץ להשתלט על חיינו. אף אחד אינו מושלם ולאיש מאיתנו לא יהיו חיים מושלמים. הציבו ציפיות סבירות ודעו שזה חלק מהחיים.

קחו אחריות על אותם אתגרים בהם אתם יכולים לשלוט, ושחררו את אלה שמחוץ לשליטתכם."


טוב אז נתתי לגוגל הזדמנות להרגיע אותי.
וזה עבד דיי טוב.
ללא צפיות...אין לחץ.
אז אין צפיות.
אני אהיה אני.
אני לא אנסה לשלוט ברגע...אני פשוט אתן לו לקרות...
כמה קשה זה כבר יכול להיות?
לשחרר...
מה שיקרה יקרה...אני אופטימית אז אין צורך לתכנן את מה שיקרה...כי זה חסר טעם.
חסר טעם לרוץ עם הראש קדימה ולדמיין את מה שיקרה.
זה סתם מכניס אותי ללחץ.
לחשוב על עצמי מכניס אותי ללחץ.
אני פשוט צריכה להיות טבעית ונינוחה.
אני מה זה אוהבת את עצמי כשאני טבעית ונינוחה...
אבל משום מה אני לא עושה את זה הרבה...
אני לא מתנהגת ככה במקומות זרים...
אני אגלה לכם סוד...
יש לי נטייה לשאוף ביטחון מדברים חומריים...ויש משהו שמעניק לי ביטחון...למעשה כמה דברים.
1.עקבים-אבל אני לא יכולה ללבוש עקבים כי זה לא נוח.
2.ז'קט גינס.

אני יודעת זה ישמע מפגר...כמו תמיד...אבל בחיי שז'קט גינס פשוט נותן לי ביטחון.
אני מרגישה קשוחה איתו.
אבל אני לא הולכת ללבוש אותו מחר.
אני לא מנסה להרשים אף אחד.
אני אהיה אני...באמת אני...והכל יהיה בסדר.

edyahaunted princess
Gemini
17/01/2018 22:09
קטן עלייך!! באמת שזה קטן עלייך! הלב שלך יודע מה הוא אומר..
אין לך מושג כמה אני מזדהה איתך.. גם אני מרגישה כמוך לקראת ראיונות עבודה שלי או ללכת לעבוד עכשיו באיזה חברה גדולה שאני רגילה למכור באיזה חנות צעצועים או למלצר חח..
אבל זו תגובה טבעית כי את מתמודדת עם משהו חדש בחייך, משהו שאת לא מכירה עדיין אבל ברגע שתכירי את תביני שזה באמת לא כזה גרוע!!!
מחזיקה לך אצבעות, מחכה לשמוע איך היה!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: