עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

מתלוננת על עקבים

12/01/2018 07:59
Venus
קר לי.
אני לא יודעת למה אני תמיד צריכה לומר את מה שעובר לי בראש.
אבל למדתי לחיות עם זה.
אף אחד לא אוהב שמישהו מתלונן.
כאילו...אני מבינה...קר לך...אבל אם אני לא יכולה לעזור לך אז זה סתם מייסר אותי לשמוע אותך כל הדרך מתלוננת על זה שקר לך.
בלי להעליב.
בנות מתלוננות הרבה.
גם אני.
אבל מאז שאני שמה לב לזה אני פחות מתלוננת.
כרגיל אני מדברת על נושא והנושא מציף אצלי דברים מהעבר.
מזכיר לי אנשים שכבר לא בחיים שלי יותר.
אני זוכרת שהייתי הולכת עם עקבים.
ואני זוכרת שהייתי מתלוננת.
אני זוכרת שאפילו הייתי מעמידה פנים שכואבות לי הרגליים רק כי רציתי לשבת על איזה ספסל ולדבר עם איזה בחור.
לא הייתי עושה את זה אם זה לא היה עובד.
אם הוא לא היה רוצה גם לדבר איתי קצת יותר לא הייתי מעמידה פנים כל כך הרבה פעמיים שכואבות לי הרגליים ושאני חייבת לשבת.
לפעמים אני פשוט ערמומית.
ערמומיות זו תכונה שקשה לייחס אליי...אני ממש טובה בלשחק אותה תמימה.
אני גם ממש טובה בלשקר...אבל משום מה אנשים מפקפקים באמת שלי יותר מאשר בשקר.
נדיר שאני צריכה לשקר.
נדיר שאני משקרת בבוטות.
אבל אני לאט לאט קולטת שאני מוכנה לכופף את האמת כדי להשיג את מה שאני רוצה.
זה הרי לא פוגע באף אחד.
עדיין קר לי.
אני אפילו רועדת.
אבל מקום לקום לשים על עצמי עוד שכבה של בגד...אני שונאת שכבות...אני יושבת על הכיסא וכותבת.
עכשיו כשאני מבינה זה מטומטם באמת כדאי שאני אקום לשים על עצמי עוד שכבה.
אוי אבל מרחתי לק.
בעיה.
לא נורא 20 דקות זה מספיק...אני אהיה זהירה..

משימה הושלמה.
אבל עדיין קר לי.
פעם אחרונה שאני נותנת לאח שלי לקחת את הרדיאטור.

בכל מקרה איפה הייתי...אה כן...בנות אוהבת להתלונן...יותר נכון הן לא יכולות שלא להתלונן.
וזה מחרפן.
תאמינו לי אני מבינה.
בכל מקרה נחזור לקטע עם העקבים...תמיד שהתלוננתי בפני הבחור...בכל פעם...לא היה אכפת לו...לא היה אכפת לו אפילו כשמעדתי.
הוא לא אהב את העובדה שהוא צריך ללוות אותי הביתה...למרות שאני בסך הכל הצטרפתי אליו כי הוא גר לידי.
היינו בכסח.
אבל הייתה תקופה בה היינו ממש קרובים.
וכן בתקופה הזאת הייתי מעמידה פנים שאני צריכה לשבת...זה היה בחורף כי אני זוכרת שלבשתי מגפיים עם עקבים.
בתקופה הזאת התלוננתי פעם אחת...ואז הוא אמר "את תכף מגיעה הביתה".
הוא אמר את זה באכפתיות וברוגע.
הוא לא התעלם כמו בדרך כלל...הוא לא התלונן.
הוא פשוט תמך.
וזה היה מפתיע.
ואז כבר לא התלוננתי...אני חושבת שזו הייתה הפעם האחרונה שהתלוננתי בפניו שהעקבים לא נוחים לי.
אז מה המוסר השכל?!
אין.
חחח.




רֵײזָאwolf heartIM ALהדסedyaGemini
Gemini
14/01/2018 20:44
חחחח אנחנו המתלוננות הכי גדולות
שחושבים על זה, זה כל כך מטופש..
נשמע לא בחור נחמד זה שהתעלם ממך..
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: