עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

לשרוף את הכאב

09/01/2018 23:58
Venus
בכי, צחוק, כאב, הקלה
פוסט אחרון ודי.
לקראת חצות פוסט אחרון ודי.
לפחות לילה הזה.
להיות רגישה...להיות עדינה...זה משהו שאני לא מוכנה להראות.
אני באופן לא מודע מתנהגת בגסות ובחוצפה...כי אני פגיעה.
אני הופכת כל דבר לבדיחה כי אני יודעת שכשאני אבכה...אף אחד לא יקח אותי ברצינות.
אני בוכה בקלות...אני מתאמצת שלא...ואז כשאני בוכה...אני בוכה מכל הלב כמו ילדה קטנה...ואף אחד לא מבין את הכאב שלי.
אינני מסוגלת להגיד.
כל דבר קטן יכול לשמש כטריגר...ואז אני בוכה ואף אחד לא מבין באמת למה.
אפילו אני לפעמים לא מבינה למה אני בוכה.
הרי זה כל כך טיפשי וילדותי.
אבל אני לא כועסת על עצמי כשאני בוכה.
אני יודעת כמה קשה לי לבכות.
כמה קשה לי לעכל את הרגשות שלי.
אני שמחה כשאני בוכה.
הצחוק שלי...כשאני ממש צוחקת...נשמע כמו בכי תמרורים...באמת...כאילו מישהו מת.
היום גיליתי שירשתי את זה מאמא שלי.
אמא שלי לא צוחקת הרבה כמוני.
אין לה חוש הומור כמו שלי.
או בכלל אם יורשה לי לומר.
אני צוחקת הרבה.
זה ישמע מפגר רצח...אבל כל פעם שיורדים עליי אני צוחקת.
גם אם יגידו לי את הדבר הכי מעליב...אם אני מרגישה שהם צוחקים עליי...ולא מנסים לפגוע בי...זה מצחיק אותי.
אני רגישה לצחוק.
אל תדגדגו אותי.
אני אמות אם ידגדגו אותי.
כמה שאני צוחקת עכשיו...זה כמה שבכיתי פעם.
הצחוק והבכי תמיד הלכו אצלי יד ביד.
ואני הכי אוהבת שאני בוכה ומצחיקים אותי...זה לא כזה קשה.
זה מקל עליי.
זה שורף את הכאב.


כי שמעתי את זה בריפיט ב3 שעות האחרונות
IM ALedyaהדס
IM AL
10/01/2018 00:45
לצחוק זה כף!
חשבתי לעשות יוגה צחוק, אבל זה נראה לי מאולץ מדי.
מסתפק בלנסות לצחוק סתם כך במציאות כמה שיותר.
וגם לשחרר אנרגיות בלשיר בצעקות כשאני לבד.
Venus
10/01/2018 00:56
אני אוהבת לעשות לעצמי פרצופים במראה...לא בכוונה...אני פשוט מסתכלת על עצמי כשיש לי מצב רוח טוב באופו חריג ואני לא יכולה שלא לצחוק.
זה מוזר אני יודעת.
וגם לרקוד ולשיר לשירי רוק...מזל שאף אחד לא רואה את כי זה מחריד.
edya
10/01/2018 11:24
לבכות זה לא קללה. אל תתיחסי לזה כך.
לבכות זה משחרר. מותר לבכות לפעמים ואף רצוי.. זה סימן לזה שאנחנו אנושיים ולא רובוטים. אולי זה קיצוני אצלך כי את מדחיקה את הבכי. אל תדחיקי אותו. הוא חלק ממך וזה בסדר לבכות שצריך..
תרפי..
תשחררי..
אנחנו בני אדם.
אף אחד לא מושלם.
לצחוק זו אחלה דרך התמודדות אבל כשיש צורך לבכות, תבכי.

שיר מהמם!!!
Venus
10/01/2018 17:32
אני מסכימה איתך.
אבל אני פשוט לא מסוגלת שיראו אותי בוכה באמת...לא רוצה שיתשאלו אותי למה אני בוכה וכ'ו..
Gemini
10/01/2018 16:27
תבכי כמה שרק תרצי! זה פשוט משחרר!
לפעמים אני בוכה סתם כי ראיתי משהו חמוד, לכי תביני
Venus
10/01/2018 17:29
כשאני בוכה אני בוכה משטויות זה כזה דפוק
IM AL
10/01/2018 21:57
מודה, גם לי יש דמעות לפעמים מסתם שטויות, ואוהב שזה כך.
יש לי פחד להפסיק להיות רגיש ולהפסיק לבכות עבורי זה להפסיק להיות רגיש.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: