עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

ירח ורוד

09/01/2018 17:04
Venus
היום חלמתי על ירח ורוד.
חלמתי עליך.
חלמתי עלינו.
הולכים ביחד.
החזקתי את ידך...לקחתי אותך...התעלקתי עליך...כי רצית ללכת איתך ביחד...בזרועות שלובות.
בהתחלה לא הבנת...למה אני כל כך רוצה ללכת איתך ככה.
ואז אמרתי לך...שזה פשוט משהו שאני רוצה לעשות...ללכת איתך.
זה כאילו שזה באמת היה אתה.
כאילו חלמנו ביחד.
והייתי מאושרת...להיות לצידך...לראות ולהרגיש אותך צועד לידי.
להיות מסוגלת להחזיק בידך.
משהו שבמציאות לא הייתי מסוגלת ליזום.
אבל משום מה בחלומות שלי אני יותר אמיצה.
בחלומות שלי אני לא מפחדת...לא באמת.
אני עושה מה שאני רוצה.
חבל שהתעוררתי לא זכרתי הכל.
חבל שחלמתי כל כך הרבה חלומות...שכולם נהדרים ומרגשים.
הרגשתי כאילו הייתי בתוך סרט.
סרט פנטזיה.
ואני הייתי דמות.
ולכל אחד היה כוח על...אחד שינה את עצמו לחיה...השני היה בלתי נראה...והשלישי היה רץ מהר.
לא זהיתי אף אחד מהדמויות...אולי הייתי בתוך חלום של מישהו אחר?
זה לא הגיוני שאני חלמתי את זה.
ברחנו ממקום מסויים...חילצנו משם ילד וברחנו.
והזה שרץ מהר תפס אותי ועזר לי להתקדם אל עבר המכונית...הוא דימם...בחיים לא חלמתי על דם.
ידו הימנית דיממה ורציתי לעזור לו...אז ניסיתי לעצור את הדימום...חסמתי את העורקים שלו ואמרתי "יש לנו בערך 20-15 דקות".
כנראה בגלל שזכרתי שיותר מ25 דקות בו אני חוסמת את העורק...זה כבר נמק.
הרגשתי כאילו אני מכירה אותם...את כל מי שהיה שם...הרגשתי כאילו אנחנו משפחה...אבל הם לא היו אמיתיים...אבל דאגתי להם.
ואז הגענו לרופא עם שלושה פצועים.
ואני רציתי שהרופא יעזור קודם לזה שעזר לי לברוח...לא ברור מה המקום הזה היה.
באופן מצחיק...המרפאה היא הבית של השכנים שלנו...בית שהייתי בו בילדות...אבל כמעט אינני זוכרת דבר...מבחוץ הוא היה הבית שלהם...מבפנים הוא היה הבית של סבא שלי.
הרופא הסתכל על השלישה הפצועה...כולם עם חתך שונה בידיהם...כולם מדממים בצורה שונה...ואז הגיע הרביעי עם שריטה בכף היד ואמרתי "טוב אתה לא צריך באמת טיפול",הוא צחק.
הרופא הסתכל על השלישה...בחן אותם...ובתוך לבי רציתי שיעזור קודם לבחור שהציל אותי...שמשום מה פתאום היה דומה למישהו שאני מכירה...מין ערבוביה של כל מה שאני אוהבת בבנים...אומץ...שלווה...וקצת ילדותיות.
ראיתי שכאב לו...והרופא החליט שהוא באמת במצב הכי גרוע ולכן הוא יקבל טיפול ראשון...והוקלתי.
לא רציתי שהכאב שלו יהיה ארוך.

אבל בוא נחזור אליך.
הלכתי איתך...בזרועות שלובות...מאושרת עד הגג...לא מבינה למה זה הדבר היחיד שאני רוצה ממך...ללכת איתך ביחד.
ואז הסתכלתי על הירח...ואמרתי לך "תסתכל",תוך כדי שאני מסתכלת אני אומרת,"הירח לא מושלם",אני אומרת כשאני מתכוונת לכל המכתשים שיוצרים צללים על הירח.
"ככה גם אני...אני לא מושלמת...לפעמים אפילו לא מבחינים בי שאני שם",לא יודעת למה עשיתי את זה.
למה השוותי את עצמי לירח.
"לפעמים אפשר לראות אותי...לפעמים לא...אבל לרוב אני תמיד שם...לא תמיד בשיא כוחי".
"אני מאירה באור כל כך יפה...אבל לאף אחד לא אכפת".
אמרתי כשאני עדיין מסתכלת על הירח...והוא לא היה ורוד...הוא היה ירח עם הרבה יותר מכתשים...הרבה יותר צללים...והרבה יותר גדול.
ושמעתי אותך אומר,"זה לא נכון".
זה כל מה שאני זוכרת...שירדתי על עצמי...ושניסית לנחם אותי.

ואני זוכרת גם משהו שלא קשור אליך בכלל.
ירח ורוד.
השמיים היו כחולים...והעננים היו בצבע אדום ורדרד בגלל השקיעה...ולמרות שעוד לא היה חושך...ראיתי את הירח...ובגלל העננים הוא היה נראה ורוד.
ניסיתי לתפוס אותו במצלמה שלי...אבל לא הצלחתי לצלם כמו שצריך.
הייתי קצת מסוחררת.

אבל אני זוכרת כמה הייתי מאושרת כשראיתי ירח ורוד...כאילו זה סימן טוב...כאילו זה סימן שהחיים שלי משנים כיוון.

וזה מעצבן אותי שהחלומות שלי כל כך מלאים...כל כך אמיתיים...והחיים שלי כל כך ריקים.
אבל אולי יום אחד אני אראה ירח ורוד...אולי זה אפשרי.
אולי ללכת איתך ביחד יד ביד זו בקשה גדולה מידי...אבל ירח ורוד זה משהו שהיקום יכול לארגן לי.

נ.ב
חמישה פוסטים בבערך 24 שעות...אני מגזימה.
אני חופרת ממש.
אולי אני מכורה?
זה אפשרי להיות מכורה לכתיבה?




edyaIM ALהדס
edya
09/01/2018 22:02
לפעמים חלומות מתגשמים..
תמשיכי לחלום :)
תרגישי חופשי תמיד לכתוב.. אף אחד לא מבקר אותך.
וכן, לדעתי יש אפשרות להיות מכורים לכתיבה.. לא יודעת אם זה משהו רע.. :)
IM AL
09/01/2018 23:08
מקנא בך שאת כזו פוריה !
מקנא בך שאת חולמת !
מניח שגם אני חולם אבל פעם בחודש או פעם ב,,, אני מתעורר וזוכר את מה שחלמתי,,,,
Gemini
10/01/2018 16:25
חלום כל כך עמוק וקסום.. הייתי שמחה לחלום משהו דומה..
נ.ב בהחלט אפשר להתמכר לכתיבה :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: