עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים
חברים
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתlove myselfנופקXGeminiSpace girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

כשהמוזיקה מדברת

09/01/2018 00:47
sunshine
מוזיקה, אנשים, חיים, תנועה, רגשות
מילים...מילים הם טובות...הם שוקעות בנו...מילה אחת מובילה לעוד מילים וזה יוצר שרשרת קסומה של מילים.
אבל מוזיקה.
מוזיקה זה לא רק מילים.
מוזיקה זו תחושה.
מוזיקה יכולה לגרום לך להרגיש משהו מדהים.
חיבור.
מנותק לגמרי מהיגיון.
כשהמילים מדברות...אתה צריך באמת להבין כדי שהן יחדרו אלייך.
אינך יכול לומר מילה בשפה אחרת...שאינך יודע מה היא אומרת.
למילים יש משמעות...ואם אינך מבין את המילה...אז היא לא תיגע בך.
לא כך המוזיקה.
מוזיקה יכולה לגרום לך להרגיש משהו שהוא מנותק לגמרי ההיגיון.
היא יכולה לגרום לך להירדם.
להתעורר.
לבכות.
לחלום.
לרקוד.

מוזיקה היא סם.
היא יכולה לגרום לאנשים להיראות משוגעים.
איך זה הולך...אה כן...אנשים שרוקדים יראו משוגעים למי שלא יכול לשמוע את מוזיקה.
מוזיקה היא לא רק לחכמים.
רק ליפים.
רק למוכשרים.
רק לאומנים.
מוזיקה היא לכולם.
לכל מי שמוכן להקשיב.
מוזיקה היא תרופה לחלק מאנשים.
מקום לברוח אליו.
מקום שמקבל אותך.
מקום שמונע מפנימיות ולא מחיצוניות.
למרות שיש הרבה שירים...שאין בהם פנימיות.
שכמה שתשמע...לא תצליח לזכור אותם...לא את המילים לא את המנגינה...כלום.
המוזיקה עצמה...היא נושאת בתוכה את כל הרגשות.
היא חודרת אליכם בלי לבקש רשות.

אז אל תהיו בררנים.
אל תפספסו את המוזיקה.
אל תחיו בתוך בועה של עולם אחד.
אל תהיו רק עצובים או רק שמחים או רק חכמים או רק טיפשים.
תהיו הכל...המוזיקה מאפשרת זאת.
היא מקבלת אתכם כמו שאתם.
היא לא אומרת "היי את,את לא ראויה לי".
המוזיקה לא רואה אתכם.
לא אכפת לה מי אתם.
היא לא מנסה לשנות אתכם.
אבל היא עושה זאת בכל מקרה.
היא משפיעה אפילו על קצב הלב שלכם.


מוזיקה היא ההשראה הכי גדולה שלי.
אני בעצמי לא יכולה ליצור מוזיקה.
אבל אני מעריכה את אלה שכן.
מוזיקה לדרך.
מוזיקה לבכי.
מוזיקה לחיבוק.
מוזיקה לריקוד.
מוזיקה לאהבה.
מוזיקה לשנאה.
המוזיקה מדברת אלינו...אומרת לנו שזה בסדר...זה בסדר להרגיש שנאה...להרגיש מושפל...זה בסדר לנצל את המוזיקה כשהעולם מפנה לך את הגב.
בשביל זה היא שם.
היא שם בשביל אלו שלא מצליחים לומר את מה שעובר עליהם.
היא שם בשביל אלו שאין להם חברים ומנסים לשמור על נפשם מהבדידות.
היא שם בשביל אלו שרוצים להתנתק מהעולם.
היא שם בשביל אלו שרוצים להתחבר לבן אדם אחר.

מה זה מוזיקה בשבילי?
מוזיקה הייתה שם כשבכיתי.
מוזיקה הייתה שם שהייתי מבולבלת.
מוזיקה הייתה שם כשכעסתי על מישהו.
מוזיקה הייתה שם שהייתי צריכה קצת עידוד לאהוב את עצמי.

אבל עכשיו לשאלה הבאמת חשובה.

מאיפה באה המוזיקה?

איך זה שהיא יודעת כל כך הרבה?
איך זה שהיא הכל?

פשוט מאוד.
ללא אנשים,לא הייתה מוזיקה.
ללא הכאב של האיש ההוא לא היה לך שיר לשיר כשלך צורב.
ללא המנגינה של ההוא...לא היה לך צלילים לרחף בניהם.
מוזיקה היא המתנה הגדולה ביותר.
היא מתנה שאנשים שאנחנו בכלל לא מכירים נותנים לנו.
היא מבטאת בתוכה את המילים שלהם.
את הרגשות שלהם.
ואנחנו...אלה שצורכים את המוזיקה...פשוט מקשיבים.
מוזיקה היא חיבוק אנושי.
מוזיקה היא לא מעל אף בן אדם.
היא לא ערך עליון.
היא משהו שאנחנו יצרנו.
אלו שיש להם מה לומר...לבטא את הרגשות שלהם במילים.
מוזיקה היא אנושית.
היא יכולה להכאיב והיא יכולה לחבק.
היא יכולה לגרום לנו לשמוח ולחייך.
אבל תזכרו...שזה לא המוזיקה...אלא אנשים.
זה לא השיר שבאופן מופרך מתאר במדויק את מה שאתה מרגיש.
זה בן אדם...שעבר את מה שאתה עברת.

לפעמים אני מחפשת את השיר...השיר שמתאר בצורה מושלמת את התחושה שאני מנסה להבין.
ולא תמיד אני מצליחה למצוא את השיר הזה.
השיר שמתאים לי.
אבל אף אחד לא באמת שמע את כל השירים בעולם.
בטוח שהשיר שמדבר עליי נמצא שם איפשהו.
אולי אפילו עכשיו.
ברגע זה.
מישהו כותב את השיר שבעוד כמה שנים ינחם אותי.

סתם פשוט הייתי חייבת לחשוב על זה.
הייתי חייבת לכתוב ולסדר את המחשבות שלי לגבי מה שאני חושבת על המוזיקה.
ואני לא יודעת...אולי פספסתי משהו...כי מוזיקה זה כל כך הרבה דברים.
אבל מה זה משנה?
מה זה משנה שאני לא זוכרת בכלל מה כתבתי עכשיו?
זה בא ישירות מהמוח שלי למקלדת...אז זה לא יכול להיות כזה גרוע.
אני מעדיפה ללכת לחפש שיר שקשור איכשהו לפוסט הזה מאשר לבדוק אם כתבתי דברים חסרי היגיון או שסתורים את אחד את השני.






edyaGemini
Gemini
10/01/2018 16:17
לפעמים אני שוכחת את ערכה של המוזיקה ואז זה מכה בי.. שיר אחד שמצליח להחזיר אותי אחורה לעבר, מזכיר לי את מה שכבר כמעט שכחתי..
מוזיקה היא בהחלט יצירה אחת הטובות ביותר של האנושות, להרגיש מחובר ושייך.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן זה הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.