עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

שנת 2018- שנת ההתלבטויות

07/01/2018 17:40
Venus
החיים, אני, יציבות, התלבטויות
שפכתי מים על המחשב שלי...פעמיים.
וגם קולה...פעמיים.
איכשהו המחשב שלי שרד את כל זה...אבל עכשיו כשאני לוחצת על המקשים בפינה השמאלית הם קשים...עדיין עובדים...אבל קשים...הקולה הרסה את הרכות שלהם.
זה קשה לחשוף את עצמך.
לא יודעת...גם פה אני מרגישה שיש לי דמות מסויימת שאני צריכה לשמור עליה...ושאם אני אחשוף חלקים בי שהם...פשוט מטומטמים ופסיכיים לגמרי אנשים יחשבו שזה כל מה שיש.
טמטום ופסיכוזה.
זה מוזר אבל הרגע השתמשתי במילה שאינני מכירה...ובכל זאת היא אכן מתאימה.
אני פשוט צריכה זמן.
זה מה שאני אומרת לעצמי.
יש לי 2 רצונות סותרים...לרוץ ולנוח.
לפי מה שבדקתי באיזה קישור של משהו שקשור לנומרולוגיה שנת 2018 תהיה בשבילי שנה של התלבטויות.

והנה ציטוט:"את תחווי את ההתלבטויות בצורה יותר חזקה,זה בסדר,תהני מהאפשרויות שהיקום מציע לך ותשקלי טוב טוב מהן ההחלטות אותן את הולכת לקבל בהתאם ליעוד ולתחושה האישית שלך על מנת שתוכלי לחיות חיים מספקים".

ותרשו לי לומר...קודם כל זה פשוט לא הגיוני שהיא קלעה בול...דבר שני זה לא כזה עוזר לי...כי היקום לא מציע לי אפשרויות גברת!.
טוב...שנת 2018 רק התחילה...אז ב7 ימים שעברו היקום לא הציע לי אפשרות מעניינת.
והיא צדקה בקשר להתלבטויות...ברגע שהספרה השתנתה מ7 ל8 הרגשתי שאני משתגעת...אז למרות שזה לא הגיוני...זה פשוט הגיוני.

"תשקלי טוב טוב מהן ההחלטות אותן את הולכת לקבל"- יש להגיד שאני אדם מאוד...מאוד אימפולסיבי...ואיני יכולה באמת לחשוב על משהו אני פשוט עושה...וכרגע אין לי בראש החלטות יותר מידי חשובות...אז הכל בסדר.
אין לאן למהר.

היא אומרת לי בדיוק את מה שאני אומרת לעצמי...אבל בחייאת...זה לא מספיק.
אני צריכה כיוון.
אני צריכה יעוד ואין לי יעוד...ואני רוצה לחיות חיים מספקים.
היא אמרה גם שאני צריכה להחליט בהתאם לתחושה האישית שלי...אני מרגישה לא טוב...רע לי...פשוט רע לי...בלי סיבה!.
אז את אומרת לי שזה בסדר.
אבל גברת זה לא בסדר...לא בא לי להרגיש ככה כל השנה...לא בא לי ששנת 2018 תהיה שנת ההתלבטויות שלי...

בין אם אני רוצה את זה או לא.
שנת 2018 הולכת להיות השנה שבה אני אצטרך לסבול מדבר נוראי שנקרא...כאבי גדילה.
כאבי גדילה נפשיים.
יכול להיות שבסוף השנה הזאת אני אמצא את עצמי בן אדם אחר.
ואתם יכולים לחשוב מה שבא לכם...אבל אין לנו באמת שליטה על מי שאנחנו.
ואני עדיין לא מגובשת...עדיין מלאת סתירות...ועכשיו אני הולכת לעבור שנה של התמודדות עם כל ההתלבטויות הלאה.
לפחות היא מאשרת לי שאני יכולה לסמוך על עצמי.
תודה באמת.
אני עצבנית עליה ואני אפילו לא יודעת למה.
אולי כי ציפיתי לשמוע משהו שיעזור לי.
אבל את כל מה שהיא אמרה כבר ידעתי.
אין אני טובה מידי.
אני מכירה את עצמי טוב...ואפילו אני יודעת שאני מבולבלת.
אבל ההבדל הוא שאני לא חושבת שזה בסדר.
ולפני 2018 הרגשתי מעולה.
בחיי.
ועכשיו אני...יאוו זה פשוט לא אמיתי...איך יכול להיות שמספר משנה לך את החיים?!
אני בן אדם מאמין...אבל לימדו אותי להטיל ספק בכל דבר...אבל כשהמספרים מוכיחים לך פעם אחר פעם...שהם צודקים...אתה לא יכול לומר שזה שטויות.

נ.ב 
אני נורא רוצה לכתוב את החלק השלישי של "בשמלה שחורה"...אבל אני פשוט כרגע לא במצב מתאים.
אני רק אהרוס את הסיפור עם אני אגע בו עכשיו.
אז מי שלא קרא שילך לקורא כי זה באמת אחד הטובים...אני מחמיאה לעצמי כי אני באמת מרגישה שאני משתפרת בכל הקטע הזה של הכתיבה...לא יודעת איך השתפרתי...זה פשוט קרה לי.
מי שכבר קרא...ההמשך יצא או היום ממש מאוחר בלילה או מחר.
תלוי כמה זמן יקח לי להשתחרר.
אני בן אדם שאוהב לעשות הכל בקצב...הכל במהירות...ועכשיו אני צריכה להאט...וזה לא מה שאני רוצה אבל אין לי ברירה.
למרות שאני כל כך רוצה להתקדם...אני יודעת שהשנה זה לא יקרה...השנה אני פשוט אצטרך לחיות עם עצמי למלא את עצמי...לפתח את עצמי.
ואני לא יודעת מה אני רוצה להיות.
אני מלאת סתירות ואני מרגישה שאני צריכה לבחור צד...שאני צריכה לוותר על חלק מעצמי...ואני פשוט לא רוצה...ופעם יכולתי לחיות עם עצמי ככה...עכשיו זה תוקע אותי.
אבל אל תדאגו לי...יש הבדל גדול בין הרגש שאוכל אותי לבין המוח שלי שמייצב אותי.
אני חצי פסיכית וחצי גאונה.
כשאני אומרת גאונה...אני מתכוונת שאני באופן מוגזם יודעת מה אני עושה.
אני בשליטה.
גם כשכואב לי מוות...אני בשליטה.

edya
Gemini
08/01/2018 12:44
זה הבלוג שלך, תחשפי את מי שאת ואל תרגישי שאת צריכה לשמר איזושהי דמות כאן..
את כאן בשביל לפרוק כמו כולנו, אבל אנחנו פה בשביל להיות שם לצדך ולכוון..
והאמת היא שאני מזדהה בחלק הזה, אבל אני מניחה שהדמות ששימרתי זה אולי הסגנון הכתיבה שלי או הרצון לבטא את התחושות שלי בצורה קריאה.. יש מצב ? אני לא יודעת..
וגם אני בדיוק כמוך בשנת התלבטויות..
אני מזדהה עם הכאב שלך. גם אני לא מגובשת, חסרת כיוון וכל מה שאני עושה זה מחפשת את עצמי כל פעם מחדש ולפעמים בצורה מאוד כושלת..
אבל זה יבוא, אני יודעת שזה יבוא, לשתינו.
זה עניין של הזמן, ואלוהים כמה שאני בן אדם חסר סבלנות לשטויות האלה.
Venus
08/01/2018 15:49
גם לי אין סבלנות...חחח
הדס
08/01/2018 23:32
כל כך מזכירה לי את עצמי
כאילו בנינו פה דמות שלא רוצות לאכזב
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: