עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."
חברים
ילדאישorcoאוריוןbroken wingsjust morנעמונת
טיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutimMs.death
haunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאוליתאחת שיודעת
נופקXNogaSpace GirledyaאופירIsrael.l
The darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובהYN71
ארכיון

לא תוכל אדם לדעת ולא לחזות

22/12/2017 04:36
Venus
מוות, חיים, משמעות, התקדמות, זיכרון, סיבה
אני לא מבינה את זה.
טוב אני אתחיל מהתחלה...
הנושא הוא נושא כבד...חרוש...נושא שכולנו מתכחשים אליו.
יום אחד אנחנו נמות.
זאת עובדה.
אף אחד לא חי לנצח.
ובנינו...לחיות לנצח זה לא כזה נהדר כמו שזה נשמע.
אבל למה אנחנו חיים?
בשביל מה?
בשביל מי?
הנושא הזה תמיד היה משהו שחשבתי עליו.
אבל יותר חשוב מזה.
השאלה שבאמת מעניינת אותי היא "איך אני אמורה לחיות את חיי בידיעה שמתישהו אני כבר לא אהיה פה?".
למות זה לא כזה נורא.
לפחות לא למי שמת.
אתה כבר מת.
לא אכפת לך מכלום.
אלוקים יודע אם בכלל המתים מסוגלים לחוות משהו אחרי שהם מתים.
מוות זה סוף.
אין מה לעשות.
יש אנשים שרוצים שיזכרו אותם אחרי שהם ימותו...הם קוראים לזה "מורשת".
מה אכפת לי מזה?
אם אני כבר מתה מה אכפת לי אם אנשים זוכרים אותי או לא?
הם זה שיזכרו את המת זה כזה חשוב?
האם זה נכון להכריח את עצמך לזכור מישהו שמת?
לחיות את המוות שלו?
לדעתי זה פסול לגמרי.
זה להמשיך את החיים שלו בכך שאתה מוותר על החיים שלך.
אני לא מצליחה להבין גם את זה.
אבל הלוואי שאני אף פעם לא אצטרך להבין את זה.
הלוואי שאף פעם אני לא אאבד מישהו טרם זמנו.
אם כבר יש מוות אז לפחות שזה יהיה מוות הוגן.
אבל החיים לא הוגנים אז למה שהמוות גם יהיה?.
הייתה חושב שלעולם הזה יש איזושהי חוקיות לגבי מי מת ומי חי...אבל לא.
אנשים מתים וחיים ללא סיבה.
או שיש סיבה?
אי אפשר באמת לדעת או להגיד שמאחורי כל מוות יש סיבה מוצדקת.
אבל אני מדברת פה על משהו שאני בעצמי לא יכולה להבין כרגע.
משהו שהוא רק מחשבה קלה שעוברת בראש...משהו שאיני מצליחה באמת לתפוס ולהתמודד איתו.
אם הייתי מצליחה להבין את השאלה הייתי מצליחה לחשוב גם על תשובה.
אני בן אדם כזה שיש לו תשובה לכל דבר.
וגם "אין פתרון" זו תשובה.
שמי הוא גיא
22/12/2017 05:17
כל התשובות נמצאות בחכמת הקבלה.
Noga
23/12/2017 13:06
מסכימה עם המגיב מעלי.
כל המחשבות על הסיבה לקיום שלנו, המוות וכל החיים עצמם זה תחום שמעסיק אותי מאז שאני ילדה מאוד קטנה ויצא לי להחשף לחכמת הקבלה.
אני חושבת שבאותה עת לא הייתי מוכנה לזה עדיין, אבל בהחלט יהדות מדהימה.
מאוד מתחברת לצורה בה את חושבת, אבל לדעתי מוות זה לא הסוף.
מוות זהו תהליך טבעי שהגוף שלנו עובר, אבל לעולם אל תשכחי את הנפש
הנפש חיה לנצח.
ומי יודע לאן היא פוסעת..
אז אולי להשאיר איזשהו חותם בעולם זה כן יכול להיות בעל חשיבות מסויימת.
:)
Venus
25/12/2017 08:29
אולי...אי אפשר לדעת בוודאות שום דבר
22/12/2017 09:42
אבל תחשבי על זה ככה המוות נותן לחיים משמעות
המוות זה חיים הרי אי אפשר למות בלי לחיות
Venus
25/12/2017 08:28
גם נכון
edya
23/12/2017 18:51
אני לא הייתי מסתכלת על המוות מנק המבט הזאת..
דווקא מנקודת מבט של "אני חיה את החיים שלי ועושה לעצמי טוב." אם אני אשאיר חותם אולי יזכרו אותי אבל אם לא, זה גם בסדר.. אי אפשר לזכור את כולם..
לפעמים לא חייב למצוא סיבה לכל דבר. הוא פשוט ישנו, בואי נוציא מזה את הדברים הטובים שבו.
ויש...
Venus
25/12/2017 08:29
זה לא כזה קל
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: