עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
RainAni KarmaKimutimJust a JoePitch blackMs.death
haunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאוליתאחת שיודעת
love myselfנופקXGeminiSpace girledyaאופיר
Israel.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובהYN71
IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

איך זה לחיות ללא עצב?

19/12/2017 00:24
sunshine
עצב, שמחה, רגשות, חברים, משפחה, חיות
מחשבה שחשבתי היום כשנסעתי באוטובוס.
מה אם בעתיד ימצאו איזשהו חומר שיגרום לכולם להרגיש שמחים.
מה אם כל העולם היה שמח ולא היה אפילו איש עצוב אחד?.
מחשבה מוזרה כן אני יודעת...אבל אז הבנתי משהו...עולם ללא עצב הוא עולם מאוד ריקני.
ללא עצב אין צורך במוזיקה שתשמח אותנו...כי אנחנו כבר שמחים.
ללא עצב איו צורך בחברים או במשפחה...כי אנחנו שמחים.
עצב הוא סוג של עוגן.
הוא מה שמעצב אותנו.
הדברים האלה שמעציבים אותנו גורמים לנו לרצות לקום ולשנות את המציאות העצובה שלנו.
אם כולם היו שמחים...הם היו בכלל רואים את את כל הכאב שיש בעולם?
הם היו עושים משהו לגביו?
בלי עצב אין רחמים ואין כאב ואין אנושיות.
להיות עצוב זה להיות אנושי.
עצב הוא מנוע...הוא מנוע ללעשות דברים...לקום ולנסות למצוא את השמחה.
לשמחה אין ערך כלל אם היא לא באה אחרי העצב.
יש צורך בלהתאכזב...בלאכזב...בלטעות...בלהזדקק למישהו אחר...וכל זה כדי שנוכל להיות יותר מסתם שמחים.
מי שאינו מסוגל להרגיש עצב...אינו מסוגל גם להרגיש שמחה...וזו עובדה.
מי שאינו יכול לבכות בכי אמיתי...אני יכול גם לצחוק צחוק אמיתי...כזה שבא מהנשמה.
דרך אגב בסוף הנסיעה ירדתי הרבה הרבה אחרי התחנה שבה הייתי אמורה לרדת...אני פשוט הייתי ממש מעופפת באותו זמן...פעם ראשונה שזה קרה לי.

אני רוצה למצוא את המקום שלי בעולם.
ונכון...זה לא קל...בכלל לא קל.
יש אנשים שבורכו בכך שהם פשוט נולדו והרגישו שייכים,הרגישו חלק.
אני לא.
תמיד הפרדתי את עצמי מכל השאר.
אני מרגישה חיבור אמיתי...כזה שאי אפשר לקחת ממני...רק לאנשים בודדים.
וזה בכלל לא קשור למשפחה וחברים וחברה...זה יותר מזה...זה למצוא את החלקים החסרים שלך.
האנשים שהופכים את החיים שלך לאמיתיים ולחיים יותר.
אני כל הזמן חושבת על החיים.
ויש לי חיים.
אבל איו לי חיות.
אני לא מרגישה שאני חיה.
כדי להרגיש שאני חיה אני צריכה להרגיש משהו בפנים...אהבה...שנאה...עצבות...שמחה...הקלה...רגשות זה כל כך מעבר לידידות,חברות,משפחה וכ'ו.
לדעת שיש לי משפחה ושיש לי חברים זה לא מספיק.
כי הלב שלי לא מתחבר.
מה אני אעשה.
לא מצליחה.
ברור לי שאני אוהבת אותם ושאכפת לי מהם.
אבל אני לא מרגישה את זה.
אני רוצה להרגיש את זה כל הזמן.
אבל אני לא יודעת איך.
מישהו יודע איך?





IM ALedya
IM AL
19/12/2017 10:40
היי,
מודע לכך שאני לא מתחבר לרוב מרגיש שונה, ועדיין טוב לי עם זה.
וכן גם אני סבור שעולם שבו אין עצב זה עולם משעמם.
הייתה לי תקופה שהייתי במקום שהיה הכי קרוב לגן עדן ושם פשוט שיעמם לי!
הייתי במקום של לחיות בלי כסף כמעט, עירום מוחלט, מסיבות מעניינות, אנשים מעניינים חוף ים, במשך חודש ימים ופתאום הבנתי שמשעמם לי!
אז הלכתי ללמוד :)
edya
19/12/2017 17:06
כתבתי פעם על עצב שיש לו מקום מאד נכון בחיים שלנו.. כתבתי את זה אחרי שראיתי את הסרט "הכל בראש". אמנם סרט של ילדים אבל נתן לי הרבה תובנות וזו אחת מהן..
ובאשר למקומך, תגלי ותמצאי אותו לאט לאט..
sunshine
19/12/2017 17:19
יא גם לי זה קרה בסרט הזה!
edya
20/12/2017 22:24
סרט מקסים! חחחחחח למרות שהוא של ילדים :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.