עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
טיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutimJust a Joe
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתlove myselfנופקXGeminiSpace girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

סיפור קצר- לריב ולדעת להשלים

15/12/2017 04:47
sunshine
סיפור אהבה
"למה אתה עושה לי את זה?"
"אני לא מבין מה את מצפה? שאני אשקר ואומר לך 'כן הייתי איתה אתמול ובגדתי בך'?"
"ראיתי אתכם!! מה אתה לא מבין?!!".
"מה ראית?! לא עשיתי איתה כלום נשבע לך!",הוא שלח את ידו לקחת את ידה,היא משכה את ידה.
"למה לא אמרת לי שהייתה איתה אתמול? אמרת שאתה אצל חבר שלך."
"הייתי. אבל אז היא התקשרה!. לא היה לה למי להתקשר! הייתי אמור להשאיר אותה לבד?!"
כל דבר שהוא אומר רק מעצבן אותי יותר.
"אני שונאת את זה!. איך אתה לא רואה שהיא עושה את זה בכוונה?"
"מאמי אני מבין שהיא לא מוצאת חן בעינייך אבל אם היית במקומי מה היית עושה?!"
הוא באמת שואל אותי את זה?
"אתה שואל אותי מה אני הייתי עושה אם "ידיד" שלי היה קורא לי לבוא אליו לדירה?!"
הוא שתק.
"אני לא מבינה איך אתה לא רואה כמה זה דפוק!"
"פרצו לה לדירה. היא הייתה לבד!",הוא ניסה להסביר.
"כמה נוח",אמרה בציניות.
היא לא יכלה להסתכל עליו יותר.
"אני הולכת הביתה. אל תבוא אחרי.",אמרה בלי להביט בו.
היא חלפה על פניו הוא הסתובב ותפס בידה,"חכי שנייה",אמר מבולבל.
"עזוב אותי!. פשוט תניח לי אוקי?".
"את לא מאמינה לי?",הוא אחז בה.
"זה לא משנה אם אני מאמינה לך או לא!",היא הרימה את ראשה והביטה לו בעיניים,"לא היית אמור ללכת אליה נקודה! אם היית חושב עליי...לא היית הולך אליה.".
"אני מצטער,אני אוהב אותך, אני בחיים לא אבגוד בך!".
זה לא עוזר להגיד את זה עכשיו.
"אתה לא חשבת עליי. אתה לא חשבת איך זה יגרום לי להרגיש. אתה אפילו לא טרחת לספר לי!.",פתאום נפלו מעיניה הדמעות,היא בעצמה לא הבינה למה היא בוכה.
הוא חיבק אותה,אחרי שנייה וחצי היא דחפה אותו.
הוא תפס בשתי ידיה.
"אני מצטערת...משהו בי נשבר...אני לא...אני לא...",היא לא ידעה איך לומר את זה.
"דברי...אני מקשיב...אנחנו נפתור את זה",אמר כשהוא עדיין אוחז במפרקי ידיה.
"אני לא...אני לא רוצה את זה יותר",אמרה כשהדמעות נופלות.
"מה?",אמר מבולבל.
"זה צריך להפסיק...",היא הרימה את מבטה והסתכלה לו בעיניים,"אנחנו".
"מה? זו בדיחה?",הוא לא ציפה לזה.
היא הורידה את מבטה ממנו...הוא עדיין אחז בידיה.
רגע ארוך מאוד הוא הביט בה בשתיקה.

איך היא מעזה לדבר על פרידה בכזאת קלות ראש...היא יודעת שהיא לא יכולה להתנהג ככה איתי?-חשב.
"נדבר על זה מחר.",אמר לבסוף ונשק לה על הלחי נשיקת פרידה.
"אין על מה לדבר",אמרה באדישות ובהחלטיות כשמבטה נח על ידיהם.
היא הרימה את מבטה אליו,הלב שלה החסיר פעימה כשראתה את פניו המודאגות.
"זה הפיתרון שלך להיפרד?!",שאל מתוסכל.
היא הסירה את מבטה ממנו...לא מתכוונת לחזור בה ממה שאמרה.
"לא. אין מצב. את כועסת אז את אומרת שטויות!".
הדמעות שלה שוב התחילו להילחם לצאת החוצה,הוא רק מקשה עליה יותר.
"עזוב אותי עכשיו!",אמרה בטון סמכותי,הוא עזב אותה בלית ברירה.
היא הפנתה לו את גבה בכעס והתחילה ללכת.
מנגבת את הדמעות.
"את לא אוהבת אותי. פשוט תודי בזה. את רק מחפשת תירוצים לעזוב אותי.".
היא עצרה לשנייה המומה ממה שהוא אמר.
הוא באמת חושב ככה?
היא רצתה להביט לאחור אבל עצרה את עצמה.
הוא לא רואה שאני בוכה?
איך זה הגיוני שאני בוכה ואני לא אוהבת אותו? מה הוא דפוק?
זה ברור שמשהו פה לא בסדר.
חשבה והמשיכה ללכת בלי להסתכל אחורה.

למחרת הוא התקשר והיא לא ענתה. 
למרות הצביטה בלב.
כשהוא התקשר שוב היא כיבתה את הפלאפון.

הרגשות שלה התערבבו.

מצד אחד היא רוצה להכאיב לו ומצד שני היא לא מסוגלת לעשות את זה בלב שקט.
מצד אחד היא אוהבת את זה שהוא חושב שהיא לא אוהבת אותו ומצד שני היא רוצה לנשק אותו עד שישתכנע שהוא לגמרי טעה.

היא נכנסה למיטה ואחרי כמה התהפכויות נרדמה.
כשהיא קמה שוב כבר היה מאוחר וכולם ישנו.
היא קמה,הדליקה את הפלאפון,השליכה אותו על המיטה שלה ויצאה לשטוף פנים ולצחצח שיניים.
כשחזרה נפלה על המיטה והביטה בתקרה,היא גיששה אחר הפלאפון שלה.

17 שיחות שלא נענו.
"אני רוצה לדבר"
"למה את לא עונה?"
"את כיבית את הפלאפון?"
"ממש בוגר מצידך ואת זאת שאמרה שתקשורת נכונה זה הדבר הכי חשוב בין בני זוג!"
"אנחנו עדיין ביחד נכון?"
"אני רק רוצה לדבר איתך ולשמוע את קולך"
"את ישנה?"
"תתקשרי אליי כשאת רואה את זה"
"בבקשה תתקשרי אליי כשאת רואה את זה."

הוא עדיין מחובר.

מקליד/ה

למה הוא עדיין ער?

"אני יכול לבוא אלייך עכשיו?"

היא הסתכלה על השעה בפלאפון 00:34.

"כבר מאוחר",היא כתבה לו.

הוא לא ענה.

אחרי כמה רגעים שוב הקליד.

"אצלך עוד 15 דקות".

היא לא ענתה.

"אני אחכה לך בחוץ"

"טוב?"

"טוב",רשמה וקמה להתארגן.


היא החליפה את הפיג'מה שלה בבגד קצת יותר ראוי ויצאה החוצה.
היא מצאה אותו שעון על המכונית שלו.
הוא נראה עייף.
הוא הוציא את הפלאפון שלו מהכיס וחייג למישהו.
הוא קירב את הפלאפון לאוזנו.
למי הוא מתקשר עכשיו?!
הפלאפון שלה התחיל לצלצל בכיסה,והשיר שלהם התנגן.
ואז הוא הסיט את מבטו וראה אותה.
הוא חייך ונראה יותר רגוע פתאום.
סתומה. הוא מתקשר אליך.
הוא ניתק והכניס את הפלאפון שלו לכיס האחורי.
הוא התחיל לצעוד אליה.
היא התקרבה אליו.
"היי",הוא אמר.
"היי",אמרה.
היא התקרבה עד שכבר הייתה מולו.
"למה לא ענית לי לפלאפון?"
היא שתקה.
"את יודעת כמה פעמים התקשרתי אלייך?"
היא הרגישה שהוא נוזף בה,והשפילה את ראשה.
"התקשרתי אליך הרבה."
"אני יודעת."
"למה לא ענית?"
"כיביתי אותו",אמרה ושיחקה באצבעותיה.
"אני מבין.",אמר בשויון נפש.
"עכשיו אפשר לדבר?. אני לא רוצה לריב אני רק רוצה לדבר!",אמר לחוץ.
היא חייכה לעצמה.
היא הביטה בו בשלווה...השיר שלהם התנגן בראשה והרגיע אותה.
הוא נשך את לשונו ולא הפסיק להתנועע.
הוא היה לחוץ.
היא שוב פעם חייכה לעצמה כשחשבה על זה שהפעם היא רגועה והוא זה שעל קוצים.
"אני..",היא רצתה לומר משהו אבל לא ידעה מה ואז הוא התחיל לדבר במקומה.
"אני לא יכולתי להפסיק לחשוב...אם אנחנו עדיין ביחד או...לא."
היא לא ידעה מה לומר.
"אני פשוט...את לימדת אותי שלפעמים אנשים אומרים דברים מתוך כעס ושלא צריך לקחת אותם ברצינות. אבל הפעם אני ממש מבולבל אני לא יודע אם אמרת את זה כי כעסת או כי זה מה שאת רוצה. וזה קשה לי...ואני לא יודע איפה אני...איפה אנחנו...עומדים כרגע."
היא הביטה בו בשתיקה כשהוא חיכה לתשובה.
היה ברור לה שמה שהיא אמרה הכאיב לו מאוד.
"חשבתי...שזה לא היה מכעס...אבל אני מניחה שקצת כעס היה שם...אני רציתי להכאיב לך אז אמרתי שטויות...אני...אני מצטערת.".
"את רצית להכאיב לי?",הוא שאל את עצמו וגם אותה.
אולי הייתי צריכה לחשוב יותר לפני שאמרתי את זה הוא עוד עלול לזרוק אותי בגלל זה.
"סליחה...",אמרה ונשכה את השפתיים.
הוא קימט את מצחו הסתכל על הרצפה וחשב.
היא הסתכלה עליו בחשש...קיוותה שלא הרסה שום דבר.
הוא הסתכל אליה ונשף אוויר החוצה.
"תראי...אני בניגוד אליך,ממש לא רציתי להכאיב לך...אבל זה לא משנה מה הייתה הכוונה שלי כי בסופו של דבר עשיתי משהו שעכשיו אני מבין שלא היה לגמרי בסדר...אני מצטער. את סולחת לי?",היא חשבה על מה שהוא עשה והיא לא יכלה לכעוס שוב פעם...היא כבר טחנה את הכעס עד שאיבדה את הטעם בלכעוס.
"אתה סולח לי?",שאלה בחשש ובחיוך לחוץ.
הוא חייך לעצמו.
"אם את סולחת לי אז כן",היא חייכה בהקלה.
"אני סולחת לך".
"בואי לפה.",אמר ומשך אותה לחיבוק ארוך,"אוי כמה שהתגעגעתי לזה!".
"אתה מסניף לי את השיער?!",שאלה בהפתעה.
"מה? התגעגעתי לריח שלך!",היא צחקה.
הוא המשיך לחבק אותה,אחד הדברים שהיא הכי אהבה אצלו זה שהוא אוהב לחבק אותה הרבה הרבה...הרבה זמן.
"אני אוהבת אותך אתה יודע את זה נכון?"
"תמיד טוב לשמוע את זה בלייב."
"סליחה. שלא אמרתי את זה מוקדם יותר."
הוא שיחרר מהחיבוק והביט בה.
"תאמרי את זה שוב אני רוצה לחרוט את התמונה שלך אומרת "אני אוהבת אותך" בראש שלי"
"לא!",היא צחקה.
הוא חיבק את פניה בכפות ידיו.
"אתה קר!",צרחה עליו,"נו פעם אחת! תסתכלי לי בעיניים ותגידי את זה!"
"לא!",היא צעקה וחייכה במבוכה.
"הנה תראי...אני אוהב אותך...עד כדי כך פשוט!",בכל פעם שהוא אומר את זה הוא אומר את זה בכזאת כוונה.
"גם אני...אוהבת אותך.",אמרה בנוקשות ובמתיחות.
הוא חייך מאוזן לאוזן והתחיל לצחוק.
היא חייכה אליו בחזרה וחשבה בליבה...והחיוך הזה שלך כשאתה מביט עליי שווה הכל...

נ.ב
לא אחד הסיפורים שאני הכי אוהבת שלי.
אבל התחלתי וסיימתי לכתוב אותו ממש היום.
ולקח לי מלא זמן.
ולמרות שעוד לא קראתי אותו קריאה אחרונה החלטתי שהוא מספיק ראוי לקריאה.
לקח לי כל כך הרבה זמן...ואני כותבת ברצף...ותוך כדי...וואו במצטבר בערך 4 שעות.
והוא עוד לא מוכן לגמרי.
אבל אני הולכת לישון.

edyaרֵײזָאIM AL
IM AL
16/12/2017 00:08
הוא כתוב מקסים , חי, כל כך מוחשי.
sunshine
16/12/2017 17:31
תודה :),הדעה שלך ממש חשובה לי!
Gemini
16/12/2017 12:22
אני ממש התחברתי לסיפור! כתבת מדהים!
בתור אחת שנמצאת במערכת יחסים כבר שנים, כמה דברים שכתבת הרגשתי הזדהות ענקית איתם..
sunshine
16/12/2017 17:31
תודה!!
איזה כיף!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.