עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

לטעות באהבה-אהבה בהכל

03/12/2017 23:20
Venus
אהבה, חברים, משפחה, חרטות, למידה, הדדיות
זה קורה.
ישנם אנשים שאנחנו אוהבים מאוד.
ישנם אנשים שאנחנו נעשה כל מה שהם יבקשו מאיתנו רק כדי לא לאבד אותם.
הם גורמים לך לחלום...על עתיד אחר...עתיד שאותו אתם חולקים ביחד.
וזה קורה...קורה שזה חד צדדי...קורה שהאדם האחר אוהב אותנו הרבה פחות...ומוכן לעשות למעננו כל כך מעט.
בהתחלה זה קשה.
לקבל את המציאות.
הוא לא אוהב אותי.
או שאולי הוא כן אוהב אותי הוא פשוט לא יודע איך להראות את זה.
או שאולי הוא אהב אותי אבל משהו קרה לו שהרחיק אותו ממני.
אנחנו מנסים למצוא לעצמנו תירוצים.
אנחנו משקרים לעצמנו שאותו אדם היה ראוי שנאהב אותו ככה.
אנחנו לא רוצים להודות שטעינו...שאהבה לפעמים באה בטעות.
אין בזה היגיון...זו פשוט אהבה...אתה פשוט אוהב בלי סיבה ואתה לא מבין למה.
וזה צורב...כשאתה אוהב יותר מידי אדם שלא מוכן להסתכן בשבילך.
אדם שמתבייש בך.
אדם שאתה רואה לו בעיניים שאכפת לו ממך אבל מבין שלא מספיק כדי להיות באמת שם בשבילך.
הם לא שווים את זה...הם לא שווים אפילו את האהבה הקטנה הזאת שהרגשתי כלפיהם.
אם יש משהו אחד שאני לא טועה בו זו אהבה...אני יודעת במי להתאהב...אבל אהבה זה לא רק להתאהב...זה גם לאהוב מישהו פשוט בגלל מי שהוא בלי שאתה מאוהב בו...בלי שהוא עושה שום דבר בשבילך.
אני עדיין לא בטוחה אם זה בטעות...האם באמת בן אדם מסוגל לאהוב מישהו אחר ולהתחרט על זה אחר כך?
אני לא זוכרת שאי פעם התחרטתי שאהבתי מישהו.
התחרטתי שאהבתי אותו.
אבל לא התחרטתי שאהבתי.
אנחנו ראויים ליותר.
אנחנו ראויים לאנשים שיודעים לאהוב כמו שאנחנו יודעים ואולי אפילו יותר.
זה לא משנה אם זו משפחה או חברים או בן זוג...מגיע לנו שיאהבו אותנו באמת ובלי שנתאמץ בשביל זה.
אני לא חושבת שאי פעם הרגשתי שמישהו אוהב אותי באמת...תמיד הרגשתי שזה משהו שיכול לחלוף.
הייתי רוצה אהבה שלא חולפות אף פעם...אהבה הדדית...אהבה בהכול.

לפעמים אני מפחדת שזה לא יקרה לי.
שאני לא אמצא את המישהו הזה שאני מחפשת...המישהו הזה שיוציא ממני את כל הדברים הטובים.
לפעמים אני מפחדת שאני אפספס אותו.
לפעמים אני מפחדת שאני אתפשר על פחות ממה שאני באמת צריכה.
אני מפחדת לטעות באהבה.
אני מפחדת להתבלבל ולהקדיש את זמני למישהו שעמוק בפנים פשוט לא מתאים לי.
edyaהדסladyD
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: