עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים
חברים
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71רות.IM AL
ארכיון
קצת על עצמי
•  גיל:20
•  צבע אהוב:אדום
•  מאכל אהוב:סושי
•  צמחונית שאוכלת דגים
•  חלום:להיות אדם חופשי באמת
•  מעריכה:כנות
•  מתעבת:ניצול
•  מנסה לא להגיד
•  פחד:כל יצור עם נוצות
•  חשוב:לא יודעת לשחות
•  לא משקרת בלי סיבה
•  לא אוהבת שמתקשרים אליה
•  מרדנית
•  דעתנית
•  חופרת
•  מסתדרת רק עם אנשים טובים
מרוב אהבה שותק
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
WEBTOON-I LOVE YOO

קומיקס אינטרנט שאני מאוד אוהבת.

הספר שבתת מודע

18/09/2017 23:43
sunshine
ידידות, פרידה, חוסר תקשורת, קשיים, שכחה
אני צריכה אותו.
אני צריכה שהוא יסביר את עצמו.
אני צריכה שהוא יהיה כנה איתי.
אני צריכה לשכוח אותו אבל זה כל כך קשה כשאני לא באמת מבינה למה.
אני לא מבינה למה אנחנו לא יכולים להיות ידידים...
הוא לא מוכן להסביר...לדבר איתי...הוא בקושי מסתכל עליי...אני גורמת לו אי נוחות ואין לי מושג מה כבר עשיתי.
ברור שאני יכולה להגיד "שילך לעזאזל",ופשוט לשכוח ממנו.
אבל אני לא באמת יכולה לשכוח אותו.
אני כבר שוכחת...אבל הוא תמיד שם בתת מודע.
בתת מודע שלי יש ספר קטן ובו כתוב הסיפור שלנו.
אבל אני לא מצליחה להבין מה כתוב בחלקים החשובים.
לא הצלחתי להבין את הסוף...ולא הצלחתי להבין את הבעיה שגרמה לסוף הזה...ולמרות שאני לא מבינה מה כתוב בסוף...יש לי הרגשה שזה סוף פתוח...שאמור להיות המשך...כי לא יכול להיות שקראתי את כל הספר שוב ושוב...ועדיין לא הצלחתי להבין למה בסוף התרחקנו...אני אמורה להבין כדי שאני אוכל באמת לסגור את הספר.

אני צריכה שתעשה צעד קטן לעברי...
אני צריכה שתתקרב קצת...
שאני אבין אותך...
אם אני אראה שכבר לא אכפת לך מהספר הקטן הזה...שזה שייך מבחינתך לעבר...אז אני גם אוכל להיפטר מהספר הזה בלי להרגיש שאני זורקת ספר טוב.

אני לא מבינה את עצמי.
למה כל כך אכפת לי מהסיבה?
למה אני לא יכולה לקבל את התוצאה הסופית?
כי מה זה משנה...התוצאה הסופית הוא מרחק של יבשות למרות שהמרחק בנינו הוא פחות מקילומטר...התוצאה הסופית שהיא שזה נגמר.
למה כל כך אכפת לי למה?
למה אני כל כך רוצה הסבר?
זה לא שהיינו זוג או משהו
היינו סתם חברים..."סתם" ידידים...היינו סתם.
והסתם הזה מחרפן אותי.
כי מבחינתי כל הזיכרונות שלנו ביחד הם לא "סתם".
התייחסתי לזה כאל אוצר...הרגשתי טבעתי כשהייתי איתו...לא ניסיתי להרשים אותו...או להסתיר את הפגמים שבי.
אולי בגלל זה התרחקנו?
אולי אחרי שהתקרבנו כל כך הוא החליט שלא כיף לו  בחברתי?
אני לא יכולה לתת לעצמי את התשובה!
אני לא יכולה כי שום דבר שעולה בראשי לא נשמע הגיוני!!

כי שהוא התרחק ממני הרגשתי שזה כי אני עושה לו רע.
הרגשתי שזה בגלל משהו חשוב ולא סתם כי אני מוזרה או כי טיפשה...או כי אני מביכה.
הרגשתי שהוא הרגיש שהוא חייב להתרחק ממני.
אבל אני לא מבינה למה...למה הוא הרגיש שהוא חייב להתרחק ממני?
כי אני גורמת לו להשתגע?
כי אני מוציאה ממנו דברים רעים?
זה תירוץ מספיק הגיוני?
אני לא בן אדם רע ואני יכולה להשתפר ואם הוא רק היה מדבר איתי כמו צריך במקום לריב איתי כל הזמן היינו יכולים לפתור את זה!
וזה מעצבן אותי.
מעצבן אותי שהוא ויתר עליי.
כי אני בחיים לא הייתי מוותרת עליו...בחיים לא הייתי מניחה אותו בצד ונותנת לו לצבור אבק.
אני הערכתי אותו.
אני אהבתי אותו.
אני הקשבתי לו.
אני דאגתי לו.
ואפילו לא ניסיתי להסתיר את זה!!!
אולי זה מה שגרם לו להתרחק?
לפעמים אני מתנהגת ממש כמו ג'נטלמן.
אולי זה גרם לו להרגיש מוזר?!
אוף אני באמת לא יכולה לענות לעצמי...
אני צריכה לחכות..
יש לי הרגשה שרק עוד קצת
רק עוד קצת בלעדיו...ואני אוכל לזרוק את הספר הזה לפח.
edyaרות.
edya
19/09/2017 10:22
כ"כ מבינה אותך
קשה מאד להתנתק מבנאדם אהוב. ניתוק לא נעים ועוד בפתאומיות..
הזמן לאט לאט יעשה את שלו ואת תביני שמגיע לך יותר.
אני לא ככ בטוחה לגבי זריקת הספר. כל ספרי העבר הם חלק מאיתנו, בנו אולתנו, חישלו אותנו ויצרו את מי שאנחנו...
לאט לאט הכל יחזור לשגרה, לאט לאט זה ישתחרר.
מנסיון..
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: