עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים
חברים
אופירIsrael.lThe darkDo what I want~ShouSha~פיה טובה
YN71רות.IM AL
ארכיון
קצת על עצמי
•  גיל:20
•  צבע אהוב:אדום
•  מאכל אהוב:סושי
•  צמחונית שאוכלת דגים
•  חלום:להיות אדם חופשי באמת
•  מעריכה:כנות
•  מתעבת:ניצול
•  מנסה לא להגיד
•  פחד:כל יצור עם נוצות
•  חשוב:לא יודעת לשחות
•  לא משקרת בלי סיבה
•  לא אוהבת שמתקשרים אליה
•  מרדנית
•  דעתנית
•  חופרת
•  מסתדרת רק עם אנשים טובים
מרוב אהבה שותק
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
WEBTOON-I LOVE YOO

קומיקס אינטרנט שאני מאוד אוהבת.

ערפל

25/07/2017 16:31
sunshine
החיים, אהבה, אני, אחרים
אני מכירה אותך?
לא.
הכרתי אותך?
כן...לפחות כך חשבתי.
כל כך רציתי שתגיד את זה...
שאני מכירה אותך.
משום מה כל העולם פקפק בי...אף אחד לא ידע עד כמה היינו קרובים...וזה כאב.
כולם חשבו שהם מכירים אותך יותר ממני...הם חשבו שאני לא מכירה אותך בכלל או שאני חושבת שאתה משהו שאתה לא.
זה הטריף אותי.
הרגשתי כאילו אני צריכה להוכיח שאני מכירה אותך יותר ממה שהם חושבים...אבל לא ידעתי אם תגבה אותי.
אני זוכרת שאמרת לי "את מכירה אותי,את יודעת למה אני מסוגל"
ואני זוכרת שעניתי "האמת שלא. אני לא מכירה אותך"
אין לי מושג למה אמרתי את זה.
אני שונאת שקרים ומשום מה פשוט שיקרתי בלי להבין את זה בכלל.
רציתי לומר משהו אחר...רציתי לומר שאני חושבת שאני מכירה אותך אבל אני לא באמת יודעת אם זה נכון ושאני צריכה שתאשר לי.

הרגשתי שייכת לך...הרגשתי חלק ממך...השתנתי בגללך...ואני לא חושבת שלגרסה יותר טובה.
הייתי הרבה יותר בטוחה בעצמי לפני זה.
וממש לא היה כזה אכפת לי ממך.
כשאני חושבת על זה...הרגע שבו הכל התחיל להשתבש...זה הרגע שבו הבנתי שאכפת לי ממך יותר מאחרים.
משהו בי נדפק.
איזשהו באג במערכת.
לא הייתי אני...התחושה הייתה מעורפלת אבל טובה...כי הייתי איתך.
וכשהלכת...נשאר רק הערפל.

edyaהדסIM ALנאיהרות.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: