עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

ערפל

25/07/2017 16:31
Venus
החיים, אהבה, אני, אחרים
אני מכירה אותך?
לא.
הכרתי אותך?
כן...לפחות כך חשבתי.
כל כך רציתי שתגיד את זה...
שאני מכירה אותך.
משום מה כל העולם פקפק בי...אף אחד לא ידע עד כמה היינו קרובים...וזה כאב.
כולם חשבו שהם מכירים אותך יותר ממני...הם חשבו שאני לא מכירה אותך בכלל או שאני חושבת שאתה משהו שאתה לא.
זה הטריף אותי.
הרגשתי כאילו אני צריכה להוכיח שאני מכירה אותך יותר ממה שהם חושבים...אבל לא ידעתי אם תגבה אותי.
אני זוכרת שאמרת לי "את מכירה אותי,את יודעת למה אני מסוגל"
ואני זוכרת שעניתי "האמת שלא. אני לא מכירה אותך"
אין לי מושג למה אמרתי את זה.
אני שונאת שקרים ומשום מה פשוט שיקרתי בלי להבין את זה בכלל.
רציתי לומר משהו אחר...רציתי לומר שאני חושבת שאני מכירה אותך אבל אני לא באמת יודעת אם זה נכון ושאני צריכה שתאשר לי.

הרגשתי שייכת לך...הרגשתי חלק ממך...השתנתי בגללך...ואני לא חושבת שלגרסה יותר טובה.
הייתי הרבה יותר בטוחה בעצמי לפני זה.
וממש לא היה כזה אכפת לי ממך.
כשאני חושבת על זה...הרגע שבו הכל התחיל להשתבש...זה הרגע שבו הבנתי שאכפת לי ממך יותר מאחרים.
משהו בי נדפק.
איזשהו באג במערכת.
לא הייתי אני...התחושה הייתה מעורפלת אבל טובה...כי הייתי איתך.
וכשהלכת...נשאר רק הערפל.

edyaהדסIM ALנאיה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: