עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים
חברים
Israel.lThe darkDo what I want~ShouSha~פיה טובהYN71
רות.IM AL
ארכיון
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
קצת על עצמי
•  גיל:20
•  צבע אהוב:אדום
•  מאכל אהוב:סושי
•  צמחונית שאוכלת דגים
•  חלום:להיות אדם חופשי באמת
•  מעריכה:כנות
•  מתעבת:ניצול
•  מנסה לא להגיד
•  פחד:כל יצור עם נוצות
•  חשוב:לא יודעת לשחות
•  לא משקרת בלי סיבה
•  לא אוהבת שמתקשרים אליה
•  מרדנית
•  דעתנית
•  חופרת
•  מסתדרת רק עם אנשים טובים
מרוב אהבה שותק
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5

והעבר מושך אותי שוב-כי אני לא מרפה

17/07/2017 14:21
sunshine
החיים, כתיבה, קשיים, העבר
אני כותבת יותר מידי.
תוך שבוע 5 פוסטים בשבילי זה הרבה.(ויש עוד פוסט בטיוטה שאני בלבטים אם למחוק או לפרסם כי זה מרגיש כאילו זה כבר נכתב בעבר)

אני מנסה להבין מה קורה לי.
אני נזכרת בדברים שקרו בעבר וזה מכאיב ומכביד וזה הכי לא מועיל שבעולם.
יש לי קטע כזה...פשוט אכפת לי.
אז מה אם זה קרה בעבר וזה קרה מזמן דברים אצלי עדיין מקבלים אל אותה המשמעות כאילו זה קרה היום.
אני לא מבינה למה דברים קרו בדרך שהם קרו...אבל משהו מחזיק אותי עדיין שמה...למרות ששום דבר מוחשי כבר לא קושר אותי לשם...זה מרגיש שהסיפור לא נגמר.
הסיבה שהסיפור לא נגמר...הסיפור החדש עוד לא התחיל.
אני במין תקופת ביניים כזאת.
אני לא פה ולא שם.
אני בשום מקום.
וזה גורם לי לכתוב על כל פיפס של זיכרון או הרגשה שעולים לי.
זה קשה לראות שאנשים שלך היה אכפת מהם ועדיין אכפת לך מהם...כי הרגשות שלך לא משתנים בקלות...קשה לראות שהם שוכחים אותך.
קשה לראות שהם עושים את זה בכוונה.
קשה להבין שבשביל אנשים מסויימים אני מטרד שהופך את חייהם לקשים ומלאי כעס.
אולי אני אשמה.
אולי לא.
זה לא משנה...כי בסופו של דבר אני הייתי שם תמיד כשהם היו צריכים אותי והם לא.
כל הזמן זה קורה...כל הזמן העבר מושך אותי אחורה ומזכיר לי דברים שתכלס כבר לא חשובים אבל עדיין צובטים.
אבל תמיד הייתי כזאת.
תמיד היה קשה לי לשכוח רגשות של אי צדק ואי אמון.
והנה הפוסט המי יודע כמה החודש.
יש לי תחושה שהחודש אני הולכת לשבור את השיא של עצמי...או שכבר שברתי...אני לא ממש עוקבת אחרי הדברים האלה.

edyaIM ALלאה לויARIXXXרות.הדס
edya
17/07/2017 15:26
גם אני כזאת. צריך פשוט להתמודד עם זה.. לתת לזה את המקום הנכון של זה אבל שלא יתפוס חלק גדול..
זה בסדר לחזור לעבר.. אבל צריך גם לדעת להסתכל לעתיד.
sunshine
18/07/2017 14:22
צודקת
IM AL
17/07/2017 15:34
זה שאת בהתקפת זכרונות הופכת אותנו למורווחים כי את כותבת המון וזה כף !
וכן זה לחיות/להתמודד/ללמוד/להבין זכרונות מהעבר.
בשל גילי מנסה להמעיט בכך :) אבל כן אוהב זאת, ולא יכול להימנע מכך.
תמשיכי לכתוב והרבה !
sunshine
18/07/2017 14:23
אוקי!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: