עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

ההוא שאני לא שוכחת

14/07/2017 12:33
Venus
החיים, שכחה, התקדמות, עבר
ההרגשה הזאת.
שאתה ליד האדם הזה.
פתאום הכל נראה הגיוני.
פתאום החיים נסבלים.
פתאום אתה רוצה לעשות כל כך הרבה דברים.
הבן אדם הזה יכול לגרום לך לעשות הכל.
הוא רק צריך לבקש ולהתעקש.
הכל שונה בך,כי פתאום אכפת לך ממישהו שהוא לא אתה.

קשה לי למצוא אנשים שאני באמת אוהבת,ואנשים שבאמת אכפת לי מהם...זה כבר נדיר.
זה כבר הרבה זמן ככה...אני אנוכית כל כך...אבל כשפתאום אני מוצאת מישהו שאכפת לי ממנו...זה כל כך מיוחד וכל כך מפתיע.
הקטע הוא...שאני לא יכולה להפסיק את זה.
ברגע שאכפת לי ממישהו...זה כל כך חזק...שזה יכול להישאר שנים.
אפילו שהאדם הזה לא ראוי...אני יודעת שהוא לא ראוי...אבל עמוק בפנים אני מרגישה שכן...שהוא ראוי לכל מה שאני מרגישה כלפיו.
זה כל כך מוזר כי זאת אהבה...אבל לא התאהבות...פשוט אהבה.
זה הגיוני?
שהייתי רוצה להמשיך ולהיות לצידו למשך השנים הבאות.
שבניגוד לחלק מהחברות שלי...איתו אני רוצה לצעוד ולעבור את המכשולים שבדרך ואת החוויות הטובות של החיים.

הוא שונה.
האחרים פשוט נעלמים למקום חשוך בתוך הזיכרון שלי...והחוויות שלי איתם פשוט נמחקים.
אבל כשאני איתו...אני זוכרת הכל...את טון הדיבור שלו,שלי,את המבטים שלו,את הדברים שעליהם דיברנו,את הצעדים שעשינו.
אני זוכרת.
זאת הבעיה.
הזיכרונות שלי איתו הפכו מסתם זיכרונות לסוג של אוצר שאני פשוט לא רוצה לאבד.
אני אפילו לא צריכה להתאמץ לזכור אותו...הוא פשוט שם...גם כשהוא לא.

זה כל כך מבלבל.
אני לא רגילה שאכפת לי ממישהו חוץ מעצמי.
ואני לא רגילה שאנשים אומרים לי "הוא לא שווה את זה".
אני לא רגילה לזה שאני מרגישה שמשהו קושר אותנו בעתיד.
אני פשוט מרגישה...שאני אראה אותו שוב.
אני לא מצפה לראות אותו שוב...אני לא מנסה לראות אותו שוב...אני פשוט מוכנה לזה...כי אני מרגישה שבמוקדם או מאוחר זה יקרה.

הוא סיפור בלי סוף.
עוד לא הגעתי לסוף של הסיפור.
אז הוא חייב להיכנס שוב לחיי ולסיים את הסיפור.
הוא לא חסר לי עכשיו...כבר עבר הרבה זמן.
אין לי כבר מה להגיד לו...כבר אין מה לומר.
אני לא מחכה שנשלים.
אני מחכה שאני אבין מה היה הדבר שגרם לו להתרחק ממני.
אולי זה כי היה לי אכפת ממנו?
אולי בשבילו זה היה יותר מידי?
אולי פשוט איו לי מקום בחייו?

אני רק צריכה תשובה אחת אמיתית.

הדסIM ALedyaאיילת אהבים
הדס
14/07/2017 19:41
את יודעת דווקא לאנשים שבאמת אכפת לך מהם דואגים להתרחק או להרחיק.
זה מצחיק, ככה העולם עובד. קליאשות שאף אחד לא שווה אותך בהחלט נכונות
אבל אנחנו לא מכונה והרגשות שלנו מתבלבלים כל רגע נתון בערך..
כנראה שלעולם לא תהיה שליטה בתוך מה שהלב מרגיש.
רק להשאר חזקים ונאמנים למי שאנחנו !
Venus
15/07/2017 22:34
צודקת!
חן (:
14/07/2017 23:20
מזדהה מאוד מבינה מה את עוברת בנים לרוב הם קקות עד שאת מוצאת אחד שלא הורס את הכל כשאת מרגישה שהוא מושלם
Venus
15/07/2017 22:34
מקווה שאני אמצא אחד כזה שלא הורס את הכל
חן (:
14/07/2017 23:20
מצטערת בטעות יצא ששלחתי שני הודעות ולא הצלחתי למחוק
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: