עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים
חברים
אופירIsrael.lThe darkDo what I want~ShouSha~פיה טובה
YN71רות.IM AL
ארכיון
קצת על עצמי
•  גיל:20
•  צבע אהוב:אדום
•  מאכל אהוב:סושי
•  צמחונית שאוכלת דגים
•  חלום:להיות אדם חופשי באמת
•  מעריכה:כנות
•  מתעבת:ניצול
•  מנסה לא להגיד
•  פחד:כל יצור עם נוצות
•  חשוב:לא יודעת לשחות
•  לא משקרת בלי סיבה
•  לא אוהבת שמתקשרים אליה
•  מרדנית
•  דעתנית
•  חופרת
•  מסתדרת רק עם אנשים טובים
מרוב אהבה שותק
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
WEBTOON-I LOVE YOO

קומיקס אינטרנט שאני מאוד אוהבת.

השראה

28/05/2017 21:12
sunshine
זיכרון, החיים, עצב, כאב, משאלות
יש משהו מאוד מבאס בהשראה.
לפעמים פשוט אין השראה ואין כוח ואין אנרגיה לעשות את הדברים ולפתח את הרעיונות שלנו.
אני חושבת שפשוט צריכים להמשיך לעשות את מה שאנחנו אוהבים ואיזה רעיון טוב כבר ינחת עלינו יראה לנו את הדרך שכל כך רצינו למצוא.
השאלה הגדולה...מה החלום שלך?
שאלה שמטרידה אותי מגיל 16 בערך כשהמחנכת שלי שאלה אותי בתחילת כיתה י"א.
לא הייתה לי תשובה לתת לה ואמרתי לה שאיו לי חלום...מה שהיה מאוד נכון.
והיא אמרה לי שאין דבר כזה ושאני אחשוב על תשובה.
כשהיא שאלה אותי בפעם השנייה אם יש לי איזשהו חלום ואמרתי לה שלא היא אמרה לי "החיים אפורים בלי חלום",ואני חשבתי לעצמי שאני אוהבת אפור.
מאז כבר חלפו כמעט 4 שנים ועדיין אין לי חלום.
יש לי אומנם הרבה מטרות אבל אין לי כוח להגיע אליהן כי אין לי באמת את הכוח רצון להגיע לשם כי בסופו של דבר להשיג את הדברים האלה אולי יעשה את החיים שלי יותר קלים ויותר נכונים אבל זה לא יעשה אותי כרגע מאושרת.
אני מאוד מודעת לעצב ולכאב שיש בעולם הזה ואני יודעת שכרגע הכול טוב אבל יום אחד גם אני אאבד מישהו קרוב אליי וגם אני אהיה זקנה וגם לי יהיו חרטות.
וזה קשה לי.
וזה מעציב אותי.
ואין שוב דבר שאני יכולה לעשות לגבי זה.
אין לי שום רצון לרכוש לעצמי עוד רכוש או עוד חברים כי בסופו של דבר כל אלה דברים שיכולים להילקח ממני.
בעצם...הכול יכול להילקח ממני.
כל מה שיש לי עכשיו.
הבריאות שלי.
הנעורים שלי.
האנשים שאני אוהבת.
הכול יכול להיעלם.
אז מה אני כבר יכולה לעשות?
מה כבר יעשה אותי מאושרת?
אין בן אדם אחד בפלנטה הזאת שבאמת משמח אותי.
אומרים שבדרך כלל האנשים שמשמחים אנשים אחרים הם האנשים הכי עצובים בעולם.
באיזשהו מקום זה נוגע בי.
יש פה איזושהי אמירה מאוד חזקה,אף אחד לא יהיה מאושר לנצח.
אז כרגע אני לא מאושרת ויום אחד אני אהיה מאושרת ולמחרת אני כבר לא אז מה זה בעצם אושר?
האם אושר הוא עד כדי כך עדין?

אני חושבת שאושר הוא כמו פרח סבא.
הפרח הזה שנושפים עליו ומבקשים משאלה.
אם אתם לא רומנטיקאים חסרי תקנה כמוני ולא ניסתם לקטוף אף פעם את הפרח הזה ולבקש שמושא אהבתכם ישים לב אליכם אז אני אגלה לכם משהו.
לפעמים שקוטפים את הפרח הזרעים שלו עפים עוד לפני שהספקת לקרב אותו טיפה לכיוון הפה.
ולפעמים שמבקשים את המשאלה ונושפים חזק לא כל הזרעים עפים ואז זה אומר שמשאלה לא תתגשם.

תודה לאל שמשאלות לא תמיד מתגשמות.
תאמינו לי בחיים שאנחנו מבקשים דברים שבעתיד לבוא אנחנו נבין כמו אנחנו ברי מזל שזה לא התגשם.

אין לי מושג מה כתבתי בפוסט הזה,ולאיזה כיוון זה הולך.
אני יודעת דבר אחד,אין שום דבר בעולם שלי שבאמת גורם לי אושר שנשאר איתי.
אני עושה ואני תורמת ואני מחבקת ומנגבת דמעות ואני תמיד אומרת כן ותמיד מחייכת שאני יודעת שלבן אדם שמולי קשה ושאולי אם אני אחייך זה ישפיע עליו לטובה.
אני עושה הכל נכון ועדיין אני לא מאושרת.
אני שלמה עם עצמי ואם הגוף שלי.
אני מסופקת במה שיש לי ולא רוצה יותר מידי דברים.
ואני עדיין לא מאושרת.
ועדיין רע לי.
ועדיין ריק לי.
ואף אחד לא יכול להבין את זה.
כי כולם חושבים שהם בסדר.
כולם חושבים שהם חיים חיים תקינים ומסודרים וטובים.
רק אני מסתכלת על כולם מהצד וחושבת לעצמי...יום יבוא ותבין שזה הכל שטויות,עבודה,כסף,רכוש כל זה דברים שבני אדם המציאו כדי להעסיק את עצמם.
אבל העבודה שלי לא מעניינת אותי.
וכסף זה רק מתכת או דף שכתוב עליו מספר.
ורכוש זה משהו יכול להיעלם או להישבר.
יש ציטוט כזה שאומר:

"רכושו האמיתי של האדם הוא זכרונו,בשום דבר אחר אינו כה עשיר או כה עני"-אלכסנדר סמית

וזה המשפט שפחות או יותר חתם את המחשבה שהכול יכול להילקח ממני.
כי אפילו הזיכרון שלנו שהוא בעצם הכול אינו באמת בשליטתנו.
אז זו הסיבה למה אני כותבת הכול,כל מה שאני מרגישה וחושבת וכל דבר קטן שלדעתי חשוב שקורה לי.
ויש רגעים שלא כתבתי והם נעלמו ואני לעולם לא אחווה אותם שוב דרך קריאת היומן שלי וזה בסדר,כי עוד לא הגעתי לרגעים הבאמת טובים שלי ולשיאים הקטנים של חיי.
וזה לא מעלים את העצב שלי,כי יכול להיות שאני אעזוב את העולם הזה בלי לחוות את הכול ולהרגיש את הכול.

IM ALedyaרות.
edya
29/05/2017 21:41
את כותבת אמיתי וכנה וזה כ"כ יפה!
ברצף החיצוני כמו שאמרת (ותודה לאל) שום דבר לא חסר לך.. אבל הרצף החיצוני לא חייב להיות קשור לרצף הפנימי.
משהו עמוק מפריע לך.. תחקרי ותגלי אותו.. כך תמלאי את הריק ותהיי מאושרת.
האושר לא חיצוני לנו. האושר הוא החלטה שלנו להיות מאושרים גם כששום דבר לא מושלם.
בהצלחה :)
sunshine
30/05/2017 11:43
תודה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: