עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

בין אובססיביות לאהבה

19/05/2017 02:28
Venus
אהבה, אובססיביות
רק שיהיה ברור שאובססיביות זו מילה שלילית.
ברגע שאתה אובססיבי זה כבר לא נקרא אהבה...זה פשוט אובססיביות.
גם אני אובססיבית לפעמים...והבעיה היא שאין לי מושג למה.
אני יודעת שזאת לא אהבה.
אולי לבן אדם הזה שאני אובססיבית לגביו יש משהו שאני מחפשת ואוהבת.
למעשה אם אני חושבת על זה...לבן אדם הזה שהייתי אובססיבית לגביו היה את כל מה שרציתי שלי עצמי יהיה.
הוא כל מה שאי פעם רציתי להיות.
אבל זה לא מה שהפך אותו לבן אדם אהוב בעיני.
מה  שהפך אותו לבן אדם הייתה פשוט האישיות שלו...דברים שהוא אמר ועשה.
אפילו שהוא אמר דברים שגרמו לבטן שלי להתהפך ולהרגיש בחילה...עדיין באיזשהו מקום זה היה עדיף על פני להיות בלעדיו.
הוא חתיכת זבל אנושי.
אבל בתוך תוכי אני יודעת שיש לו לבד טוב ונדיב ושברגע שאתה אדם קרוב וחשוב לו הוא נאמן לך.
למעשה כל הדברים הרעים שלו באים בגלל אנשים אחרים.
הוא חושב שמישהי מנצלת אותו אז הוא מנצל אחרים.
הוא חושב שכולם אינטרסנטים אז הוא נהיה אינטרסנט גם.
ואת זה אני אומרת כי הוא אמר לי את זה בעצמו.
הסיבה שאני עדיין חושבת עליו היא כי אין לי איך למלא את המשבצת שהוא היה בה בתוך הלב שלי.
הוא היה הבן אדם היחיד שהיה באמת אכפת לי ממנו.
ורציתי שנהיה חברים להרבה הרבה זמן.
אבל לא הכול הולך כמו שאנחנו רוצים.
אני זוכרת שכשהוא התרחק ממני אמרתי לעצמי שאני לא רוצה לאבד את הזיכרונות שלנו ביחד.
בשבילי הזיכרונות היו אוצר.
אבל כבר עבר הרבה הרבה זמן מאז שראיתי אותו או שדיברתי איתו בלי דיסטנס.
וכמו שחשבתי...הזיכרונות לאט לאט נעלמים...ועכשיו נשארו רק מעט זיכרונות.
אבל כמו שנשארו מעט זיכרונות נשארה גם רק קצת אובססיביות.
אני פחות זוכרת...אבל אני זוכרת איך הוא גרם לי להרגיש לחייך ולצחוק.
וזה מה שהיה חסר לי כל כך...מישהו שבאמת אכפת לי ממנו ועושה לי יותר טוב מאשר רע.
חן (:IM ALנאיה
חן (:
19/05/2017 15:49
תמצאי מישהו שאוהב אותך באמת מישהו ששווה את החיים האלה אל תיתני מזמנך וליבך למישהו שלא שווה את זה
Venus
19/05/2017 17:21
ברור,צודקת.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: