עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

ילדה מפגרת

16/05/2017 23:24
Venus
התבגרות, אהבה, רכושניות, חומריות, בכי, ילדות
היום איבדתי עגיל.
וזה צורם לי ממש.
למה?
זה היה עגיל יקר או קשה להשגה?
ממש לא.
זה היה עגיל פשוט ולא יקר שסביר להניח שאם אני אחפש אני אמצא הרבה כאלה.
אז למה זה צורם לי?

בואו אני אספר לכם איך אני בנויה...
בוא נגיד שיש לי חולצה שאני ממש אוהבת...היא נעימה למגע ויש לי אותה כבר הרבה זמן...ופתאום מישהו שופך לי עליה צבע.
אוקי עכשיו תחשבו מה אתם הייתם עושים במצב כזה.
אני קודם כל הייתי מתאבלת על החולצה...ואם הוא היה מציע לי את אותה החולצה בדיוק וחדשה לא הייתי לוקחת...כי יש משהו בזה שהחולצה הייתה שלי שכשברגע שהיא נהרסה ואי היה אפשר להציל אותה זה הרגיש שזהו לעולם לא תהיה לי חולצה כמו החולצה הזאת.

הקטע הזה של החולצה היה קורה לי הרבה בילדות.
וזה דבר נוראי.
כי כל דבר קטן שהיו לוקחים לי אוכלים לי שוברים לי זה היה מכאיב ואם היו אומרים לי שיקנו לי חדש הייתי יותר מתעצבנת.
בדרך כלל זה לא היה בטעות...יש לי 3 אחים בנים...2 מהם קטנים ממני אבל קרובים לגילי.
תעשו את החישוב לבד.
אז כן הייתה לי ילדות קשה.
בעיקר כי אף פעם לא הבינו אותי...אולי כי אף פעם לא נתנו לי להסביר.
כל פעם שאח שלי היה עושה לי משהו והייתי בוכה והיו רואים אותי הייתי שמה "מסכה" על הפנים ואומרת "עבדתי עליכם!"...מה שממש לא היה נכון.
אני לא יכולה לזייף בכי או עצב...לקחת עצב ולהגזים איתו כן...אבל לא הייתי יכולה לבכות סתם.
כמובן שהם האמינו לי...וזה גרם לכך שלאבא שלי לא היה הרבה אמון בי.
קיצר אני סוטה מהנושא.
ברגע שאתה אוהב משהו או מישהו והוא שלך וחלקת איתו רגעים...זה מה שהופך את החפץ הזה או הבן אדם הזה למיוחד ולבלתי ניתן להחלפה.
IM ALThe darkedyaאופיר בלוג
IM AL
17/05/2017 00:30
כן זה מוזר ההתקשרות הזו לחפצים ישנים בין אם בגדים ובין אם אחרים...
edya
17/05/2017 22:48
גם לי יש את התופעה הזאת.. יש לי עגילים שנפלו לי לביוב ובחירוף נפש הוצאתי אותם משם כי פשוט לא יכולתי להיפרד מהם!! מוכר לי.. מוכר לי ממש...
Venus
17/05/2017 22:51
בסוף מצאתי אותו.
נראה לי שאצלך זה יותר קיצוני מאצלי אבל אני שמחה שאת מזדהה איתי.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: