עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים
חברים
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71רות.IM AL
ארכיון
קצת על עצמי
•  גיל:20
•  צבע אהוב:אדום
•  מאכל אהוב:סושי
•  צמחונית שאוכלת דגים
•  חלום:להיות אדם חופשי באמת
•  מעריכה:כנות
•  מתעבת:ניצול
•  מנסה לא להגיד
•  פחד:כל יצור עם נוצות
•  חשוב:לא יודעת לשחות
•  לא משקרת בלי סיבה
•  לא אוהבת שמתקשרים אליה
•  מרדנית
•  דעתנית
•  חופרת
•  מסתדרת רק עם אנשים טובים
מרוב אהבה שותק
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
WEBTOON-I LOVE YOO

קומיקס אינטרנט שאני מאוד אוהבת.

סיפור קצר-וידוי בלתי צפוי

16/04/2017 04:51
sunshine
סיפורים, סיפור אהבה, וידוי, אהבה
היא עמדה מולי,למרות שהסתכלתי על המדרכה,ידעתי זאת היטב.
איני יכול לפספס את הנוכחות שלה...עם זה כבר השלמתי מזמן.
כשהיא מולי איך אני יכול שלא להביט בה?
הרמתי את מבטי.
"מה קרה",שאלה בדאגה,"הכל בסדר?",היא הסתכלה עליי בחיוך קטן ובמבט מודאג,וזה שימח אותי כל כך שעלה לי חיוך.
היא כל כך חמודה.
היא חייכה אליי את החיוך הגדול הזה עם השיניים והדאגה נעלמה מפניה.
"הבהלת אותי אידיוט אחד",אמרה עדיין מחייכת.
הייתי חייב לעשות משהו...לומר לה איכשהו...בלי לשים לב הושטתי לה פתאום את ידי.
היא הסתכלה על ידי ואז הביטה אל שתי עיני במבט שואל.
היא כל כך יפה שזה מרגיש שהיא לעולם לא תהיה שלי.
בלי לומר מילה היא הושיטה את ידה בחזרה,והחזיקה בי.
כאשר ידה הייתה בידי,אחזתי בה חזק,וקירבתי אותה צעד אחד קרוב יותר אליי.
היא לא אמרה מילה פשוט שתקה.
"לא ביקשתי ממך להושיט לי את ידיך...עשית את זה על דעת עצמך"
היא הרימה גבה,לא מבינה מה אני רוצה.
"אני לא הולך לשחרר את היד הזאת",אמרתי בהחלטיות והצבעתי על ידה,"היא שלי. נתת לי אותה."
היא ניסתה להשתחרר מאחיזתי,היא כל כך חלשה שזה חמוד.
"תשחרר",אמרה וצחקה,היא פלטה קול יאוש כשלא הצליחה להשתחרר,"נו,תשחרר אותי!",חייכתי בעצבות.
"עכשיו כשאמרתי לך שאני לא מתכוון לשחרר את ידיך,כל מה שמעניין אותך זה להשתחרר ולהתרחק ממני".
היא לא זזה והביטה בי במבט של "אני לא מבינה אותך כי אתה מפגר".
"אמרת לי שאתה רוצה את היד שלי אבל אני צריכה אותה,היא שלי",אמרה עדיין מחייכת.
"בדיוק. אז למה נתת לי אותה בכזאת קלות?",שאלתי ברצינות.
"מה?",היא כבר לא לקחה את הדברים שלי בצחוק,מפה אין דרך חזרה.
"כמו שכשהושטתי לך את ידי ובחרת לקחת אותה,בלי לשאול מה אני רוצה,פשוט בטבעי...כך אני רוצה לתת לך את אהבתי".
היא הסתכלה עליי במבט מופתע ומרוכז בו זמנית.
"אתה אוהב אותי?",שאלה בלחש ובהפתעה רבה.
"כן. אני אוהב אותך,וכמו שנתת לי את ידך בלי לחשוב,פשוט תקבלי את מה שאני מרגיש אלייך ותחזירי לי אהבה",אמרתי ברצינות.
"אני הולך להחזיק בה חזק ולא לעזוב",היא עצרה רגע והסתכלה עליי,בחנה את פניי.
"אל תהיה מגוחך!.שנינו יודעים שזה לא מתאים...זה לא יעבוד...בנינו",אמרה במהירות,וניסתה לקחת בחזרה את ידה,משום מה זה נראה שהיא מפחדת ממני,כל כך מהר אני יכול לגרום לה לברוח ממני,זה מדהים.
"עכשיו תשחרר את היד שלי בבקשה",אמרה בנימוס.
"אני בדיוק מה שאת צריכה ואת יודעת את זה. אני בדיוק בשבילך!",אני לא מבין למה היא מתכחשת,לא יכול להיות שרק אני מרגיש ככה,הרי אני תמיד מרגיש כל כך מאושר כשאני איתה,אז יכול להיות שזה חד צדדי?
"תעזוב אותי בבקשה,טוב?!. אתה יכול?..נו...",היא התחננה,היא ממש רוצה לברוח ממני.
"אני מכאיב לך?",שאלתי מסתכל ישירות לתוך עיניה.
"לא. אתה לא מכאיב לי...זה פשוט לא נוח לי...כל המצב הזה",אאוץ',זה כאב.
למה היא מתחמקת ממבטי?
אני עד כדי כך מטריד?
"ככה זה כשמישהו אומר לך שהוא אוהב אותך?",שאלתי בטון כועס,"אם את אוהבת אותו בחזרה זה טוב ויפה אבל אם לא אז...זה מטריד?".
"לא לזה התכוונתי",אמרה וסוף סוף הביטה אל תוך עיני.
"כמו שנתת לי את ידיך כשראית שאני מושיט לך את ידי,בבקשה ממך כשאני מושיט לך את הלב שלי..."הרמתי את ידי השנייה אל לבי ואמרתי,"קחי אותו.",הרגשתי שהלב שלי נדקר.
החלשתי את אחיזתי בידה וחיכיתי לתשובה.
את יכולה להשתחרר כעת...אם את לא אוהבת אותי פשוט תלכי,אל תאמרי מילה...כי אז באמת אני אצטרך להפסיק.
כעת היא בחרה להתרחק צעד אחד אחורה. להתרחק ממני.
ידה עדיין בידי,אני עדיין מחזיק בה.
היא תפסה את ידי בשתי כפות ידיה,חיבקה אותה,והלב שלי השתגע.
היא הורידה ראשה ובחנה את ידי עדיין מחזיקה בה בשתי ידיה.
הזמן שבו היא הסתכלה על כף ידי ובחנה אותה היה נראה כל כך ארוך אבל בטח שהיה שניות בודדות בלבד.
היא התקרבה אליי וכעת רק ידינו הרחיקו בנינו.
היא הרימה את מבטה אליי,ונשכה את שפתיה.
"אני קצת..לא יודעת....מה להגיד כרגע",חסר לי אוויר חשבתי על זה פתאום אם אני בכלל נושם.
היא השפילה מבטה.
פתאום זה היכה בי,שהיא ממש ביישנית,היא אף פעם לא התביישה ממני,ופתאום היא משפילה את מבטה.
חייכתי אל עצמי.
הנחתי את ידי השמאלית על צווארה,היא בתגובה הרימה את ראשה,ידי בתוך שערה,יכולתי רק לדמיין את עצמי נוגע בה ככה,אני לא מאמין שזה אמיתי.
"את לא צריכה לומר כלום. פשוט אל תברחי ממני טוב?".
היא עשתה כן עם הראש ובהתה בי,מבטה חדר אל תוך עצמותיי והעביר בהן צמרמורת.
נישקתי אותה בבת אחת וברכות,עצמתי את עיני ופשוט התמסרתי אליה.
היא נישקה אותי בחזרה,באטיות וברכות.
כרכתי את שתי ידי סביב גבה ורציתי לכלוא אותה בין שתי ידי לנצח.
היא שילבה את ידיה על צווארי וקירבתי אותהעוד יותר אליי...הכי קרוב שאפשר.

-סוף-

תוך כדי כתיבה הבנתי שאני כותבת בלשון זכר ושאני כמעט אף פעם לא עושה זאת.
שמעתי שיר ופשוט ראיתי בדמיוני את הנער שמושיט את היד והנערה שלוקחת אותה בלי לדעת מה המשמעות.
והייתי חייבת לכתוב את זה...אז זה מה שיצא.
אין לי מושג איך בנים מרגישים ומה הם חושבים אז אני לא בטוחה עד כמה אני קרובה למציאות,אבל אני רק אגיד שניסיתי להתחבר אל הדמות חסרת השם ולהבין מה הוא מרגיש.
אם מעניין אתכם איזה שיר הביא לי את ההשראה הזאת אז הוא פה למטה.
ורק שתדעו,מוזיקה היא ההשראה הכי גדולה שלי.

רות.IM ALחן (:סהר שירים
IM AL
16/04/2017 23:33
כתוב מקסים!
כבן חושב שבנים מתרגשים כמו בנות והתיאור שלך די נאמן למציאות.
sunshine
17/04/2017 20:08
טוב לדעת,תודה רבה!
חן (:
23/04/2017 20:44
זה כל כך יפה
sunshine
23/04/2017 22:14
תודה :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: