עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים
חברים
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71רות.IM AL
ארכיון
קצת על עצמי
•  גיל:20
•  צבע אהוב:אדום
•  מאכל אהוב:סושי
•  צמחונית שאוכלת דגים
•  חלום:להיות אדם חופשי באמת
•  מעריכה:כנות
•  מתעבת:ניצול
•  מנסה לא להגיד
•  פחד:כל יצור עם נוצות
•  חשוב:לא יודעת לשחות
•  לא משקרת בלי סיבה
•  לא אוהבת שמתקשרים אליה
•  מרדנית
•  דעתנית
•  חופרת
•  מסתדרת רק עם אנשים טובים
מרוב אהבה שותק
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
WEBTOON-I LOVE YOO

קומיקס אינטרנט שאני מאוד אוהבת.

מחשבות רודפות מחשבות

14/04/2017 13:32
sunshine
ידידות, חברות, ויתור
אני באמת חושבת שהיא מתאימה לו.
למעשה אני מרגישה שהיא אחת שלו.
אני לא רוצה להרגיש ככה,אבל למעשה אני רוצה שיהיה לו רע.
למה?
כי כדי להגיע אל האחת שלו הוא דרך עליי.
קשה להסביר.
אבל אני מרגישה שאיך שהוא בגללי הקשר בניהם התחזק.
היא פשוט ממש מתאימה לו.
היא ממש שונה ממני.
היא רגועה כזאת,אבל יודעת להיכנס באנשים.
אז למרות שהיא הכי מתאימה לו שבעולם,ואפילו אני חושבת שהיא אחת שלו.
משום מה אני מקווה שלא.
משום מה אני מקווה שאני טועה.
לא...אני לא מקווה שאני טועה...אני מקווה שלמרות שהיא האחת שלו עדיין יהיה לי מקום בחיים שלו.
יש לו כל כך הרבה חברים וחברות.
אבל אני לא אחת מהן.
תמיד היינו רבים.
וכשלא היינו רבים זה היה הכי כיף שבעולם.
ואני לא יודעת איך לתקן את זה.
אולי זה לא צריך תיקון.
אולי ככה זה אמור להיות.
אבל אם ככה זה אמור להיות,איך זה שהוא נשאר עם הכל,ואני הפסדתי הכול?
עד שמצאתי אדם שאכפת לי ממנו,הוא מתרחק ממני בלי להסביר.
זה כל כך קשה להבין.
אבל אני לא מתחברת לכל אחד,ולא מרגישה בנוח להיות אני ליד כל אחד.
יכול להיות שטעיתי כשאמרתי "ברור שבן ובת יכולים להיות ידידים!",אני מקווה שלא.
למרות שהחיים הוכיחו לי בינתיים שטעיתי,אבל אם טעיתי,אז נגזר עליי להיות ללא חברים,שכן בנות מרושעות מידי ובנים סתומים מידי.
ורק אני לא פה ולא שם.
אוף.
אני יודעת שאני בן אדם שלא קל לו לשחרר מהעבר.
אבל לבן אדם הזה קל מידי לשחרר את העבר!
לעבר...למרות שהוא כבר עבר...יש ערך!,יש חשיבות!
כי מי אנחנו אם אנחנו ללא עבר?
הלוואי ורק הייתי מבינה למה אני במקום הזה שאני נמצאת בו עכשיו.
אני יודעת שיום אחד אני אבין שהכל קורה בדיוק כמו שצריך לקרות.

אבל עד אז מה אני אמורה לעשות עם עצמי?
משום מה ככל אני עושה מה שאני רוצה,ונשארת בבית במקום לצאת עם חברות.
ככל שאני יותר אני.
ככה אנשים מסתכלים עליי בהתנשאות,שאין לי לא חברים,לא חבר,ולמעשה אין לי כלל חיי חברה.
אבל הם לא מבינים שעוד לא מצאתי את האנשים האלה ואת האיש הוא ואת החיים האלה שאני רוצה לחיות אותם.
מה שבטוח...האנשים המתנשאים האלה לא משפיעים עליי כלל,והם ממש לא יגרמו לא להכריח את עצמי להתנהג כאילו הכול בסדר אצלי.
אני בפנים אני ממש לא בסדר.
ואני יכולה להתמודד עם זה,כל עוד האנשים המתנשאים האלה ישמרו ממני מרחק או שפשוט יבלמו את מחשבותיהם השיטחיות...מה שמצחיק זה שדווקא מלכת המתנשאים (חברה טובה שלי מהיסודי),אמרה לי שאנשים חושבים שאני שיטחית.
זה שאני בחרתי לא לשתף את דעתי,לא אומר שאין לי דעה.
זה שבחרתי לא לשתף את מה שאני חושבת,זה כי מה שאני חושבת כל כך הרבה יותר עמוק ונכון מהדברים שאתם אומרים שחשבתי אולי אני טועה.
אבל טוב...מה זה עוזר לי שרק אני ידעתי מה אני חושבת?
כולם חשבו שאני שטחית.
ואני רק חשבתי "איך אפשר לחשוב שמישהו שיטחי?,הרי אין בן אדם אחד שאני מכירה שאין בו עומק".
אז לבסוף שיתפתי את מחשבותי.
ולא כמו שחשבתי,מסתבר שהדברים שאני חושבת הפתיעו הרבה אנשים.
ואת אלא שהם לא הפתיעו...כנראה שהם אלה שקראו לי שיטחית כי הם אפילו לא טרחו להקשיב.

אז אם העולם לא פייר כלפייך.
אם העולם טועה לגביך.
זה בסדר.
לא כולם חכמים מספיק כדי להבין אותך.
וגם אתה לא חכם מספיק כדי להבין את כולם.
רק תזכור דבר אחד.
אין בן אדם,ילד,חיה,תינוק,אפילו אבן שאפשר לקורא לה שיטחית.
יש יותר מהנראה לעין...בכולם.
כן גם במתנשאים אני מתעבת ובאנשים שאתה שונא...יש יותר מהנראה לעין.

זה פשוט מדהים איך אני יכולה להתעצבן רק מלהיזכר בדברים קרו בעבר.
ולכן מסקנה: העבר חשוב,ואם אין לו ערך,גם להווה שלנו אין ערך.

Do what I wantThe darkהדסIM ALרות.
הדס
14/04/2017 18:27
כל מילה בסלע
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: