עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

מוות וחיים

06/04/2017 22:21
Venus
מוות, חיים, משמעות
אני לא פוחדת מהמוות.
אני שונאת אותו.
מתעבת אותו.
למה אנשים צריכים למות?
למה אנשים שעוד לא עברו חצי מהחיים שלהם מתים?
למה יש ילדים עם סרטן?
אני שונאת לראות את זה.
תמיד היה לי סיפור עם המוות.
מאז גיל 15 שסבא שלי נפטר.
וכל כך כאב לי...למרות שיש לי מעט זיכרונות ממנו,עדיין כאב לי וקיוויתי שהוא לא באמת מת.
הדבר המנחם היה זה שהוא היה זקן,ורצה למות,והתכוננו לזה.
למרות זאת כשהוא מת,כאב לי ולא יכולתי להאמין שהוא באמת מת.
בגלל שלא הצלחתי להאמין שהוא באמת מת,לא הצלחתי להתאבל כמו שצריך,כך שהכאב נשאר איתי למשך שנה שלמה.
הסיבה שכל כך כאב לי,זה כי הרגשתי שהוא האדם היחיד בעולם שאוהב אותי כמו שאני.
זה מצחיק לא?,אני לא יכולה לכתוב "שאהב אותי",כי בתוך הלב שלי אני מקווה שהוא עדיין "אוהב אותי",למרות שהוא כבר מזמן לא פה.
אז כן משם זה התחיל.
בסופו של דבר עשיתי עם זה משהו.
את הפרויקט באומנות שבסוף י"ב עשיתי על "החיים שאחרי המוות".
כמובן שאנשים נבהלו שהם שמעו את השם של הפרויקט,אז היה קשה לי להגיד את השם בהתחלה.
בסוף הפרויקט אחרי שכבר סיימתי אותו,הבנתי כמה הכאב והאבל שלי היה קטן בהשוואה לאחרים,וכמה אני לא יודעת כלום.
מהנקודה הזאת התחלתי,לפחד,שיום אחד אני אדע בדיוק איך זה מרגיש.
אז הנחתי למוות,ועברתי לחיים.
חיפשתי משמעות,חיפשתי אושר,ובאופן אירוני מצאתי את התשובה היחידה שאני בטוחה שיש בה אמת.

אני לא זוכרת את המשפט במדויק אבל זה משהו כזה:
באופן פרדוקסלי דווקא המוות שהוא זה שנותן משמעות לחיים.

אם תחפשו משמעות לחיים,תמצאו הרבה פילוסופים שחיפשו ולא מצאו,וכאלה שאמרו שאין משמעות לחיים,וכאלה שאמרו שלהיות מאושר ולהיות לעזר זו המשמעות.

"מכיוון שברור כשמש שאין לחיים שום משמעות,נצטרך אנו לתת משמעות לחיינו"-הנרי מילר
למרות שאני רוצה להאמין שיש משמעות,אני מניחה שאולי הוא צודק.
אולי אני צריכה לתת לחיים שלי משמעות?
אולי זה תלוי בי ולא במשהו אחר?
קצת קשה לי להאמין בזה כרגע.


IM ALɛAngelɜ
IM AL
06/04/2017 23:51
היי, לתת משמעות לחיים צריך לתת כל יום, וזה מתבטא גם בדברים קטנים, ולאו דווקא גדולים.
להעיז לעשות דברים, לעשות דברים שאוהבים גם אם הם הקטנים ביותר.
Venus
07/04/2017 15:11
נכון,זה באמת בדברים הקטנים.
sivan
08/04/2017 12:54
שמעתי טענה שאומרת שכל עבודות אמנות מתעסקת במוות. אם היא מודעת לכך וגם אם לא.
כי לדבר על החיים, או על כל דבר שקורה זה לדבר על הסוף שלהם, על המוות.

מבינה אותך. או לפחות אני מרגישה שאני מבינה ..
ההתעסקות שלי בנושא הזה לא הפסיקה מאז אותו גיל 16 כשסבא שלי (שגידל אותי) נפטר.
אני לא חושבת שזה בהכרח אומר שזה סוף מוחלט,..

זה נורא לחשוב על חיים שנקטעים טרם זמנם, על ילדים, על המחלות הנוראיות אבל כנראה שזה גדול ממני כדי להבין את זה.
החיפוש אחר משמעות הוא יום יומי, אני יודעת שאני לא ארצה לחכות לגיל פנסיה לעשות דברים שאני אוהבת וכל חיי מתנהלים כך.
אני רוצה - אני עושה - אני אוהבת - אני אומרת.

החיים זמניים מידי כדי להמתין לדברים.
תהני3>
Venus
08/04/2017 20:36
נכון,בדיוק כמוך אני גם לא מוכנה לחכות.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: