אוקי מכיוון שזה בלוג ואף אחד לא יודע מי אני וגם לא הרבה אנשים קוראים את הבלוג אז הגיע הזמן להתוודות.
הדבר היחידי שאני חושבת עליו זה "מתי כבר יהיה לי חבר?".
ואני חושבת על זה כל הזמן.
והשאלה הזאת מביאה איתה עוד איזה אלף שאלות אחרות כמו:
אולי יש סיבה שאין לי חבר?
אולי זה כי אני לא מריחה טוב?
אולי זה כי אני לא רזה מספיק?
אולי זה כי אני לא גבוהה מספיק?
אולי אני פשוט מעצבנת ואף אחד לא ירצה להיות עם בחורה כמוני?
כל אלה שאלות טיפשיות שאני אפילו לא הרהרתי בהן הרבה זמן.
ואז הגיעו השאלות הרציניות כמו:
האם אני בכלל מסוגלת להתאהב באמת?
האם אהבה אמיתית קיימת בכלל?
למה זה נראה שרק חלק קטן מהזוגות באמת אוהבים אחד את השני?
אולי אני צריכה להתבגר על מנת למצוא את האחד שלי אולי יש לי עוד דרך לעבור?
האם אהבה משתנה?,האם אתה יכול לאהוב היום ולשנוא למחרת?
אולי אני לא אמיצה מספיק בשביל לאהוב?
האם אפשר לאהוב אחד את השני בצורה שווה?
למה תמיד אני אוהבת יותר את השני משהוא אוהב אותי?
ועוד
ועוד
ואין לי כוח עוד לכתוב.
;){kind=link}