עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
טיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutimJust a Joe
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתlove myselfנופקXGeminiSpace girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

מרוב אהבה שותק-3

23/10/2016 01:46
sunshine
סיפור אהבה
אלוקים,כשהוא מסתכל עליי עם העיניים הכחולות שלו...מה אני אעשה יש לי חולשה לעיניים בהירות.
הוא בלונדיני וגבוה אבל לא גבוה מידי,וכשהוא מחייך...וואו...הוא כל כך חמוד!.
אני מאושרת רק מלהסתכל עליו.
אין לי טיפוס,או טעם ייחוד או משהו כזה.
הוא פשוט ממש מוצא חן בעיני.

ישבתי בחצר האחורית...המורה לתנ"ך הוציאה אותי שוב...סתם כי בא לה..באמת שלא עשיתי שום דבר רע.
הסתכלתי על החצר וחשבתי על בן.
הסתכלתי על המקום שבו ראיתי אותו לראשונה,יכולתי לראות זה מתרחש שוב מול עיני.
מעדתי אליו.
להגנתי באמת לא ראיתי שהוא יושב על רצפה...זה מה שקורה כשעסוקים בטלפון.
איזו מגושמת...בכל אופן באותו הרגע התאהבתי...אהבה ממבט ראשון.
קשה להסביר...את ההרגשה הזאת.

המשכתי לחשוב עליו...אבל אז מישהו נעמד מולי והסתיר את העץ שתחתיו מעדתי על בן.
"היי!!!,זוז!",עשיתי לו עם היד מבלי אפילו להסתכל עליו.
עוד לא סיימתי לפנטז עלי ועל בן תחת העץ הזה.
"מה אמרת לי?",הקול הזה...שיט.
הרמתי את הראש,וכמו שחשבתי ג'וש עמד שם.
הבחור הזה עושה לי חררה.
השפלתי את ראשי והתעלמתי ממנו.
הוא גיחך לעצמו,והתיישב לידי.
מה גרם לו לחשוב שהוא יכול לשבת לידי.
קמתי ללכת אבל הוא תפס אותי ביד ימין.
"שבי!",מה הוא רוצה?,"אני צריך לבדוק משהו",אמר ומשך אותי בכוח לישיבה.
איה,איך הוא מעז!
הוא הניח את שתי ידיו על כתפיי.
,הוא קירב את הפנים שלו לשלי וסרק את פניי כאילו הוא מחפש שם משהו.
וואו..הוא מריח טוב...ניערתי את ראשי העפתי את ידיו ממני.
"לא. את לא דומה לה בכלל",אמר לבסוף.
מה?.
קמתי ללכת,והוא נעמד מולי.
"את לא הטיפוס שלי",אמר בפתאומיות
"סליחה?",שאלתי מבולבלת,"למה שיהיה אכפת לי?".
"מעניין מה יש בי שגרם לך להשתגע",דיבר כאילו לעצמו,"אולי זה השיער?".
אם יש משהו שמוריד מבנים...זה יוהרה.
למרות שבאמת יש לו אחלה שיער.
"מה עשית שגרם לך לחשוב שאני מעוניינת בך?",אתה לא שם לב לכמה אני סולדת ממך?!.
ואז הוא חייך וקרץ לי...החיוך הזה...הוא באמת נראה כמו מלאך המוות.
"את בהית בי!",נדרכתי במקום.
"אני?!,בהיתי?!,בך?!!"-נו כן אז מה זה לא אומר כלום.
אולי אני צריכה להיזהר מלהסתכל על אנשים...איך הוא יכול לקפוץ למסקנות כל כך בקלות?!.
"אתמול באולם ספורט!",מה שמזכיר לי שהוא לגמרי התעלם כשהוא ראה שנפגעתי.
"אה...אתמול...אה!,אתמול!!...אתמול שכחתי לשים עדשות!...אז גם אם היית שם אני לגמרי לא ראיתי אותך ככה שיכול להיות שבהיתי בך כי לא הבנתי מי אתה",למרות שקשה לבלבל אותו עם מישהו אחר...מי לובש שחור בקיץ?!.
"בנוסף לכל את גם עיוורת?!",הוא גיחך לעצמו,"את ממש לא הטיפוס שלי!!".
הבן אלף הזה...אתה מוכן לעוף לי מפנים כבר?!


-מסדרון בית ספר-
הלוקר שלי לא נפתח.
אני מתה ללכת הביתה והלוקר לא נפתח!.
"נו תיפתח כבר!!",דפקתי בידיי הצמדתי את ראשי ללוקר ונשפתי ביאוש.
מישהו נעמד מצד ימין שלי ונשען על הלוקרים.
"למה ככה?",זה מי שאני חושבת שזה?!,הסתכלתי עליו...בן!!.
"אני יכול לעזור?",או מיי גאד!!
הוא החזיק את המנעול ואז סימן לי שהוא צריך לדעת את הקוד.
נזכרתי ששמתי את הפתק עם הקוד בתיק..פתחתי את התא הקטן והוצאתי אותו.
נתתי לו את הפתק.
"אה יופי",אמר כשהבחין שבפתק שהבאתי לו כתוב את הקוד.
"אוקי בואי נראה..22...5...18.."(רעש של המנעול נפתח).
"הנה בבקשה",הוא הושיט לי את המנעול בכף יד פתוחה.
או מיי גאד!,אני אזכה לגעת ביד שלו!!,אני יכולה להתפוצץ מרוב התרגשות!!
המנעול נשאר ביד שלו מחכה שאני אקח אותו.
קדימה מאיה!,את יכולה לעשות את זה!
הוא נתן לי מבט מבולבל.
לוקח לי יותר מידי זמן!.
"אה תודה",בדיוק כשהרמתי את ידי לקחת את המנעול מישהו כרח את ידו סביב צווארי והצמיד אותי לחזהו.
"תודה",אמר ג'וש בחיוך ולקח את המנעול מבן.
לאאאאאא!!!!!!!....היד שלו...היד שלי...הן היו אמורות לגעת!!...אני עוד שנייה בוכה.

הרמתי את ראשי והסתכלתי על ג'וש.
כמות הגסויות שעוברת לי בראש עכשיו...למה עשית את זה?!...למה אתה פה?!...תסתלק!!
אתה מנסה לחנוק אותי?!!
"מתי אתם הספקתם להתיידד ככה?",מה?!!...אני בשוק.
ואני וג'וש??,כל קשר בינינו מקרי בהחלט,אוי ואבוי זה מה שחסר לי שבן יחשוב שאני "מתיידדת" עם בחורים כמו ג'וש.
"אנחנו לא ידידים.",אמרתי בהחלטיות.
ניסיתי להשתחרר מאחיזתו של ג'וש...בואנה יש לבחור חתיכת זרוע!!!.
 
ג'וש שיחרר את אחיזתו החונקת ונעמד משמאלי.
"נכון. אנחנו לא ידידים.",אמר ג'וש בחיוך.
וואלה!!!,לא כי פשוט חשבתי שאנחנו BFF!!
פתאום הוא הניח את ידו על כתפי הימנית והצמיד אותי אליו בפתאומיות.
"אנחנו יוצאים."


שוכתב ב-22.8.17

רות.YN71
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.