עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים
חברים
Israel.lThe darkDo what I want~ShouSha~פיה טובהYN71
רות.IM AL
ארכיון
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
קצת על עצמי
•  גיל:20
•  צבע אהוב:אדום
•  מאכל אהוב:סושי
•  צמחונית שאוכלת דגים
•  חלום:להיות אדם חופשי באמת
•  מעריכה:כנות
•  מתעבת:ניצול
•  מנסה לא להגיד
•  פחד:כל יצור עם נוצות
•  חשוב:לא יודעת לשחות
•  לא משקרת בלי סיבה
•  לא אוהבת שמתקשרים אליה
•  מרדנית
•  דעתנית
•  חופרת
•  מסתדרת רק עם אנשים טובים
מרוב אהבה שותק
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
חופש הדעה
28/07/2017 11:39
sunshine
החיים, השפעות, דעות, מחשבות, מודעות
דבר אחד שלמדתי בבית הספר...זה שלכל אחד יש את השריטות שלו.
כל אחד שונה...מן הסתם.
משום מה נראה שחלק מהאנשים לא מבינים את זה.
זה שמישהו נראה לכם מוזר זה לא אומר שהוא לא בסדר.
אנשים לא אמורים להיות ולהיראות אותו דבר.
אם יש משהו אחד שחלק מאיתנו נוטים לנסות...זה לשנות.
וזה בסדר...אבל כשזה מגיע לאנשים אחרים...פשוט תקבלו אותם כמו שהם...השינוי תלוי רק בהם ואומנם יש לכם השפעה ואתם יכולים לשנות משהו שלא מוצא חן בעיניכם...אבל אנשים הם לא פלסטלינה.
אתם מסתכלים ורואים פגמים.
הם מסתכלים על עצמם ורואים גיוון.
אל תנסו לשנות את הדרך שבה אנשים רואים את עצמם.
מה שבעיני האחד מכוער..בעיני השני מרתק.
אל תנסו לשנות את הדרך שבה אנשים רואים אחרים...קוראים לזה רכילות...או לשון הרע...תלוי בדיבור.
תנו לאחרים לראות את העולם דרך העיניים שלהם...אל תגידו להם זה טוב,זה רע,זה יפה,זה מכוער...כי אולי הם היו רואים את זה אחרת אם לא הייתם מתערבים.
כמה פעמים קרה לכם שמישהו אמר לכם משהו רע על מישהו אחר...ופשוט הסכמתם לשמוע והאמנתם לו בלי אפילו לפגוש את הבן אדם?
אני אגלה לכם...זה קורה...והרבה...ואתם צריכים להתחיל לשים לב.
אתם צריכים להיות אחראים ולא לתת לדעות של אחרים להכתיב לכם מה לחשוב...אפילו אם זה לא במודעות.
זו אחריות שלכם לשמור על חופש המחשבה והדעה שלכם...אפילו אם כולם חושבים הפוך...לטוב ולרע.
0 תגובות
המילה ה"לא יפה"
26/07/2017 22:26
sunshine
יופי, אהבה, חיצוניות, פנימיות, שיטחיות
תמיד העבירו עליי ביקרות.
תמיד אנשים הרגישו צורך להעביר ביקורות על החיצוניות שלי.
בילדות היו קוראים לי בכל מיני שמות...וצוחקים עליי על כל מיני דברים שלא הייתה לי שליטה עליהם.
מה שלא הורג אותך מחשל אותך.
ואכן...קשה להעליב אותי...כי אני פשוט צוחקת מזה.
המילה הכי מצחיקה זה מטומטמת...אם מישהו קורא לי מטומטמת אני פשוט צוחקת.
אכן הילדות חישלה אותי בכל התחומים.
הבנתי שזה לא משנה מה אנשים חושבים...זה משנה רק מה שאני חושבת.

והנה הבעיה...מה שעברתי בילדות הפך אותי לבן אדם שחושב שאם קוראים למישהו שמן,מכוער או מטומטם זה לא אמור להעליב אותו.
הפכתי לבן אדם שחשוב שלהעביר ביקורת זה סתם מצחיק ואנשים לא צריכים להיפגע מזה.
לא הבנתי שמה עברתי בילדות ומה שאחרים עברו בילדות זה לא אותו דבר...הם לא עברו את זה...הם לא מבינים כמה שזה לא חשוב שיש להם חצ'קונים ושהם לא צריכים להיעלב מזה.

שמן רזה גבוה נמוך...זו רק דרך לתאר אותך.
אין בזה שום דבר שאמור להעליב.
לפחות ככה אני חושבת.
אבל זה לא מספיק שאני חושבת ככה...אני צריכה שגם אנשים שהם שמנים או נמוכים או גבוהים...אני צריכה שגם הם יבינו...שזה בסך הכל תיאור של איך שאתה נראה...זה לא מגדיר אותך!
אם את חברה שלי ואת שמנה...את לא החברה השמנה שלי...את החברה המצחיקה והצינית וזאת עושה שטויות...אני לא באמת רואה שאת שמנה...זה לא עובר לי במוח!!!

אז אם אנשים שאתם לא מכירים קוראים לכם בשמות...אז מה?
הם לא חשובים...
הם לא מבינים כמה זה נשמע שטחי.

עוד משהו חשוב...בילדות קראו לי מכוערת...היו שרים לי "מי יקח אותך לסרט גם בליל וגם ביום את ניראת כמו גיהנום".
למרות זאת...כשהסתכלתי במראה...ראיתי שאני יפה...ובעיני פשוט הייתי ממש יפה...זה פשוט היה נסתר...גם הם ראו בסופו של דבר את מה שאני ראיתי.
כשאת מתבגרת את נוטה לשפוט את עצמך יותר מידי...ואת לא רואה כמה את באמת יפה.
אז אני זוכרת את הילדה הזאת שהסתכלה במראה פשוט אהבה את מה שהיא ראתה.
ועכשיו אני רוצה לאהוב את מה שבפנים...זה הרבה יותר חשוב לדעתי.
5 תגובות
ערפל
25/07/2017 16:31
sunshine
החיים, אהבה, אני, אחרים
אני מכירה אותך?
לא.
הכרתי אותך?
כן...לפחות כך חשבתי.
כל כך רציתי שתגיד את זה...
שאני מכירה אותך.
משום מה כל העולם פקפק בי...אף אחד לא ידע עד כמה היינו קרובים...וזה כאב.
כולם חשבו שהם מכירים אותך יותר ממני...הם חשבו שאני לא מכירה אותך בכלל או שאני חושבת שאתה משהו שאתה לא.
זה הטריף אותי.
הרגשתי כאילו אני צריכה להוכיח שאני מכירה אותך יותר ממה שהם חושבים...אבל לא ידעתי אם תגבה אותי.
אני זוכרת שאמרת לי "את מכירה אותי,את יודעת למה אני מסוגל"
ואני זוכרת שעניתי "האמת שלא. אני לא מכירה אותך"
אין לי מושג למה אמרתי את זה.
אני שונאת שקרים ומשום מה פשוט שיקרתי בלי להבין את זה בכלל.
רציתי לומר משהו אחר...רציתי לומר שאני חושבת שאני מכירה אותך אבל אני לא באמת יודעת אם זה נכון ושאני צריכה שתאשר לי.

הרגשתי שייכת לך...הרגשתי חלק ממך...השתנתי בגללך...ואני לא חושבת שלגרסה יותר טובה.
הייתי הרבה יותר בטוחה בעצמי לפני זה.
וממש לא היה כזה אכפת לי ממך.
כשאני חושבת על זה...הרגע שבו הכל התחיל להשתבש...זה הרגע שבו הבנתי שאכפת לי ממך יותר מאחרים.
משהו בי נדפק.
איזשהו באג במערכת.
לא הייתי אני...התחושה הייתה מעורפלת אבל טובה...כי הייתי איתך.
וכשהלכת...נשאר רק הערפל.

0 תגובות
בין הרגשי לפיזי
23/07/2017 22:35
sunshine
החיים, קושי, שינוי, התבגרות
יש משהו ברגשות שלנו שגורם לנו להשתוקק למשהו מעבר לסתם להרגיש בלב.
אנחנו רוצים להרגיש פיזית...אנחנו רוצים לחבק,להכאיב,לבכות ולצרוח.
אנחנו רוצים לשמוח...לעלות ולרדת.
החיים הם כמו גלגל ענק.
בשבילי החיים הם כמו לשוט בים בלי לדעת איפה אתה נמצא ובאיזה כיוון לשוט...אבל עם התקווה שתגיע למקום מסויים שתוכל להיות בו מאושר.

החיים הם הבחירות שאנחנו עושים.
תעשו בחירות טובות...תחיו חיים טובים...כך או כך לפעמים אין לנו את הזכות לבחור.

אומרים שמחשבה יוצרת מציאות...אבל אין לי מושג באיזו מציאות אני רוצה לחיות...אני לא בטוחה בעצמי בקטע הזה.
מה אני רוצה להיות?
זו שאלה קשה.
אני יודעת מי אני רוצה להיות...אני רוצה להיות אני...כי זה הכי מקורי שיש.
מה אני רוצה להיות זה כבר משהו אחר.
אני רוצה להיות מאושרת.
אני רוצה להתאהב ולהיות נאהבת על ידי בחור אחד ודי.
אני רוצה חתול או כלב אבל לא בתוך הבית.
אני רוצה בית גדול שיש בו מקום להכיל את כל החלומות שלי.
אני רוצה חופש יותר מאנשים רגילים.
אני רוצה להתפרנס ממשהו שעושה לי טוב.
אני רוצה להשתפר ולהשתכלל ולהתבגר ולהפוך באמת למישהי שיכולה לקבל החלטות.

אני יודעת כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה שיהיו לי...אבל אני לא יודעת אם אני באמת יכולה לסמוך על עצמי שאני לא אשכח את מה שבאמת חשוב לי.

כרגע אין משהו או מישהו מוחשי להיאחז בו.
אין משהו שאני יכולה להגיד.."זה שלי,וזה עושה אותי מאושרת,וזה יקר לי מפז".
אני רוצה יותר.
אבל יש משהו בי...מלא סתירות...אני רוצה ולא רוצה.
אני רוצה את הכל אבל בעצם אני לא רוצה כלום.
אני מרגישה שאני מאבדת את האמונה בחלומות שלי.
מי אמר שבאמת יש בן אדם אחד שיכול לעשות אותי מאושרת?
אני אפילו לא יכולה לדמיין אדם כזה!!
איזה מזל שלא אני אחראית ויש מי שמנהל את העולם והחיים שלנו.
זה שיש מישהו שם למעלה שמכוון אותי ויודע מה טוב בשבילי זה הדבר היחיד שמנחם אותי בעולם הזה.
זו אמונה.
ואני לא מבינה איך אפשר לחיות בלי אמונה.
אמונה באהבה.
אמונה בחברות.
אמונה זו מילה כל כך חשובה...אבל אי אפשר לראות אותו או לחוש אותה.

האמונה החזקה ביותר...זה שבסוף יהיה טוב.
החיים שלי שווים משהו.
לא יכול להיות שאני ארגיש כלום עד סוף ימי...מתישהו אני ארגיש את הכול...ואני אחווה את הכל.

העולם שלי כל כך ריק מבחינה פיזית...אין משהו שפיזית קיים ועושה אותי מאושרת...לא יודעת למה זה חשוב לי...אבל אני צריכה נוכחות.

אני מנסה להתמקד בעצמי ולהבין מה אני רוצה לעשות עם עצמי אבל אין תוצאות כרגע.
אני עושה דברים שמפחידים אותי בלי לשים לב בכלל...רק אחרי שעשיתי אותם הבנתי כמו הייעוד הרבה יותר חזק מהפחדים שלי.
לא משנה כמה אני אפחד זה לא יעצור אותי מבאמת לעשות את הדברים בדרך הנכונה.


0 תגובות
השפעה
21/07/2017 16:00
sunshine
חברים, שינויים, התקדמות, בחירה
אנשים משפיעים על אנשים.
אנשים משנים אנשים.
"show me your friends and i'll tell you who you are"
בתרגום חופשי...אמור לי מי החברים שלך ואני אומר לך מי אתה.
האנשים שאנחנו בוחרים להסתובב איתם חשובים הם משפיעים עלינו.
האם אנחנו באמת בוחרים את החברים שלנו?
האם יש לנו באמת שליטה על זה?
לא יודעת למה אבל חברים זה תמיד היה אזור בעייתי בשבילי.
תמיד היו לי חברים...אבל אף פעם לא הרגשתי שהם מתאימים לי...ואלו שכן הרגשתי שהם מתאימים לי דווקא איתם לא הצלחתי לשמור על קשר.
זה קשה לקבל את זה.
יש לי בעיה.
אני סגורה מידי.
אני חושבת שמה שבהחלט הפריע בקשר שלי לבין האנשים שכן חיבבתי...זה שתמיד לאנשים שחיבבתי היו מלא חברים וחברות...והחברים שלהם לא חיבבו אותי משום מה...טוב הם לא הכירו אותי.
אני יכולה לחשוב לפחות על 3 אנשים שהייתי רוצה להיות איתם בקשר יותר טוב וזה לא הלך.
אחת פשוט שונה ממני מידי ושופטת אותי נורא מהר.
השני פשוט מתבייש בי.
והשלישי תעלומה.

מעניין מה העתיד אומר עלי ועל שלושתם.
כי יש סיבה למה מכולם הם הכי נגעו בי עמוק.


3 תגובות
יופי זה בעיני המתבונן
19/07/2017 12:00
sunshine
יופי, אהבה, חברות
יופי.
"היופי הוא כל דבר שאנו מתבוננים בו באהבה".
הוא לא היה יפה בעיני.
הוא לא היה מושך בעיני.
עצם המחשבה שהוא אולי אוהב אותי גרמה לי להיכנס לחרדה.
זה היה ברור...לא רציתי אותו...חיבבתי אותו...הוא מצחיק...חד...מפתיע...ואפשר היה לדבר איתו לעומק.
אבל ממש ממש ממש לא הייתי דלוקה עליו.

עבר הזמן...ופתאום הוא היה נראה חמוד.
פתאום העיניים שלו היו הכי יפות בעולם.
פתאום רציתי אותו...לא הייתי מאוהבת בו...פשוט רציתי אותו.
רציתי שהוא ירצה אותי.
רציתי הרבה דברים ממנו.
רציתי לספר לו כל דבר חדש שקורה.
רציתי לשתף אותו במחשבות שלי.
רציתי להגיד לו לילה טוב. 
רציתי להגיד לו "אני אוהבת אותך"...כי הוא הפך להיות מישהו שאני אוהבת...ואין הרבה אנשים כאלה.
ממישהו שבעיני היה בכלל לא מושך...הוא הפך להיות ממש מושך.
אהבה עיוורת.

אז כשהוא הלך זה קצת היה צורם.
ולחשוב עליו גורם לבטן שלי להתהפך.
אבל לפחות למדתי שיופי אמיתי זה לא משהו חיצוני.
זה לא שהוא היה מכוער בעיני...הוא פשוט לא היה כל כך יפה כמו שהוא עכשיו.

0 תגובות
והעבר מושך אותי שוב-כי אני לא מרפה
17/07/2017 14:21
sunshine
החיים, כתיבה, קשיים, העבר
אני כותבת יותר מידי.
תוך שבוע 5 פוסטים בשבילי זה הרבה.(ויש עוד פוסט בטיוטה שאני בלבטים אם למחוק או לפרסם כי זה מרגיש כאילו זה כבר נכתב בעבר)

אני מנסה להבין מה קורה לי.
אני נזכרת בדברים שקרו בעבר וזה מכאיב ומכביד וזה הכי לא מועיל שבעולם.
יש לי קטע כזה...פשוט אכפת לי.
אז מה אם זה קרה בעבר וזה קרה מזמן דברים אצלי עדיין מקבלים אל אותה המשמעות כאילו זה קרה היום.
אני לא מבינה למה דברים קרו בדרך שהם קרו...אבל משהו מחזיק אותי עדיין שמה...למרות ששום דבר מוחשי כבר לא קושר אותי לשם...זה מרגיש שהסיפור לא נגמר.
הסיבה שהסיפור לא נגמר...הסיפור החדש עוד לא התחיל.
אני במין תקופת ביניים כזאת.
אני לא פה ולא שם.
אני בשום מקום.
וזה גורם לי לכתוב על כל פיפס של זיכרון או הרגשה שעולים לי.
זה קשה לראות שאנשים שלך היה אכפת מהם ועדיין אכפת לך מהם...כי הרגשות שלך לא משתנים בקלות...קשה לראות שהם שוכחים אותך.
קשה לראות שהם עושים את זה בכוונה.
קשה להבין שבשביל אנשים מסויימים אני מטרד שהופך את חייהם לקשים ומלאי כעס.
אולי אני אשמה.
אולי לא.
זה לא משנה...כי בסופו של דבר אני הייתי שם תמיד כשהם היו צריכים אותי והם לא.
כל הזמן זה קורה...כל הזמן העבר מושך אותי אחורה ומזכיר לי דברים שתכלס כבר לא חשובים אבל עדיין צובטים.
אבל תמיד הייתי כזאת.
תמיד היה קשה לי לשכוח רגשות של אי צדק ואי אמון.
והנה הפוסט המי יודע כמה החודש.
יש לי תחושה שהחודש אני הולכת לשבור את השיא של עצמי...או שכבר שברתי...אני לא ממש עוקבת אחרי הדברים האלה.

4 תגובות
אוי הלב שלי
15/07/2017 22:59
sunshine
הלב, רגשות, אשליות, בלבול
מכירים את המשפט הזה? 

fool me once shame on you fool me twice shame on me

אז אני האחת הזאת שצריכה להתבייש.
אני כל הזמן נופלת לשטויות האלה.
אני לא מצליחה לשלוט ברגשות שלי ובדברים שהם גורמים לי לעשות.
למרבה הפלא למרות שאיו לי שליטה עליהם...עדיין אין לי חרטות.
תפיסת העולם שלי היא שכל עוד אני הולכת בדרך שלי...ולא בדרך של אחרים...אני תמיד אהיה צודקת.."בדרכי שלי אני תמיד צודקת"...זה המשפט שלי.
הדרך שלי היא ללכת אחרי הלב ולחיות ללא חרטות...אם אני רוצה או לא רוצה לעשות משהו...אני אלך אחרי מה שהלב שלי אומר.
הלב שלנו הוא חזק ולכן ההחלטות שלו הרבה יותר אמיצות,נועזות,ומשנות את החיים.
זה מה שאני צריכה כרגע.

אבל באו נחזור לנושא שבאמת בוער בי כרגע.
הרגשות שלי.
אפילו שאין לי אף אחד בלב...עדיין הרגשות שלי מבולבלים...עדיין משהו אצלי חסום.
מגיע רגע בחיים שבו את צריכה להחליט...האם לחשוף את עצמך ואת הרגשות שלך...או לשמור לעצמך.
האם להגיד לו שהתגעגעת אליו...או שהוא יבין את זה לא נכון.
כמה פעמים קרה לי שאנשים הבינו את הרגשות שלי בצורה לא נכונה.
כל כך קשה לי לבטא אותן נכון במילים.
אבל אם יש משהו שלמדתי...זה שלהסתיר את הרגשות לא יעשה אותי יותר מאושרת.
תדמיינו עולם בו אתם לא צריכים להסתיר דברים...בו אין סודות.
אני חושבת...שסוד זה משהו שגורם לנו להתבייש...ובגלל זה הוא סוד.
אנחנו לא מספרים דברים שמביכים אותנו...או גורמים לנו לחוש בושה.
אין לי סוד גדול...אז אני מרגישה הרבה יותר משוחררת להיות מי שאני באמת.

אם אני מחבבת בחור...אני אומרת לו...אם אכפת לי ממישהו אני אומרת לו...כי בעיני זה לא כזה ביג דיל.
אבל מה יקרה אם מישהו שאני באמת אוהב יכנס לחיי?
מישהו שיגרום לבטן שלי להתהפך וללב שלי לדפוק מהר...האם אני אצליח לומר לו זאת?
הריי זה כל כך מביך!
אומץ.
אומץ.
אני חייבת לזכור שחוסר באומץ זה מה שהביא אותי לחיים משעממים.

עוד פחד...מה אם אני אשקר לעצמי?
לא פעם קרה שאנשים אמרו לי שאני משקרת לעצמי...תכלס הם טעו.
אבל מה אם זה באמת יקרה?
מה אם אני אחבב מישהו בטירוף ואני ארצה להיות איתו ואני אפילו לא באמת אבין את זה????

אוי רק במחשבה על זה גורמת לי להחסיר פעימות...על מישהו שאני באמת אוהב...
אני לא רוצה לפספס...
אני לא רוצה להפסיד...
אני לא קורצתי מהחומר..
אני ווינרית בנשמה...בעיקר כשזה משהו שאכפת לי ממנו וחשוב לי.

למה אני חושבת על זה כל כך הרבה בזמן האחרון?
מה עובר עליי?
הריי זה לא שמישהו ממש בקרוב עומד להיכנס לחיי
אני יודעת מה חלקכם חושבים...
החיים מלאי הפתעות...
אבל לא לי.
לא כרגע.
כרגע אין שום הפתעה שתגרום ללב שלי להחסיר פעימה.
אני פשוט מודעת לזה.
אני עושה את אותו הדבר שוב ושוב...ואותם הדברים קורים שוב ושוב...כאלו הם חיי...לחשוב שמשהו ישתנה פתאום...זה מעבר לטיפשי...זה הזוי!

אוי הלב שלי...
כל כך קל לגרום לך לדפוק מהר.
וכל כך קל להכאיב לך.
אבל ממש לא קל לקחת אותך או לשבור אותך...לפחות יתרון אחד יש לך.

אוי אני מרגישה כל כך תמימה וילדותית לפעמים.
החיים הם לא סרט...ואהבה זה לא משהו שבטוח קורה...אני מניחה שאהבה זה סוג של אמונה.
אני מניחה שאני פשוט לא יכולה להאמין שיש דבר כזה חיים ללא אהבת אמת.
אילו מין חיים אלה?
אני לא באמת רוצה לגלות.
אני רוצה להמשיך לחיות באשליה הזאת...
אני רוצה להאמין שיש מישהו שבאמת יוכל לאהוב אותי בצורה תמימה וטהורה...כמו שאני רוצה לאהוב.
יש כמה סוגי אהבות...אהבה ממבט ראשון...אהבת נפש...אהבת ילדות...אהבת נעורים...אהבה-תשוקה,נשמות תאומות...ואהבה גורלית.
אני מאז ומתמיד קיוויתי שיש דבר כזה אהבה גורלית...
אבל מכל אהבות...אהבה גורלית נשמעת לי הכי טיפשית.
אני נשמעת לעצמי טיפשית.



0 תגובות
ההוא שאני לא שוכחת
14/07/2017 12:33
sunshine
החיים, שכחה, התקדמות, עבר
ההרגשה הזאת.
שאתה ליד האדם הזה.
פתאום הכל נראה הגיוני.
פתאום החיים נסבלים.
פתאום אתה רוצה לעשות כל כך הרבה דברים.
הבן אדם הזה יכול לגרום לך לעשות הכל.
הוא רק צריך לבקש ולהתעקש.
הכל שונה בך,כי פתאום אכפת לך ממישהו שהוא לא אתה.

קשה לי למצוא אנשים שאני באמת אוהבת,ואנשים שבאמת אכפת לי מהם...זה כבר נדיר.
זה כבר הרבה זמן ככה...אני אנוכית כל כך...אבל כשפתאום אני מוצאת מישהו שאכפת לי ממנו...זה כל כך מיוחד וכל כך מפתיע.
הקטע הוא...שאני לא יכולה להפסיק את זה.
ברגע שאכפת לי ממישהו...זה כל כך חזק...שזה יכול להישאר שנים.
אפילו שהאדם הזה לא ראוי...אני יודעת שהוא לא ראוי...אבל עמוק בפנים אני מרגישה שכן...שהוא ראוי לכל מה שאני מרגישה כלפיו.
זה כל כך מוזר כי זאת אהבה...אבל לא התאהבות...פשוט אהבה.
זה הגיוני?
שהייתי רוצה להמשיך ולהיות לצידו למשך השנים הבאות.
שבניגוד לחלק מהחברות שלי...איתו אני רוצה לצעוד ולעבור את המכשולים שבדרך ואת החוויות הטובות של החיים.

הוא שונה.
האחרים פשוט נעלמים למקום חשוך בתוך הזיכרון שלי...והחוויות שלי איתם פשוט נמחקים.
אבל כשאני איתו...אני זוכרת הכל...את טון הדיבור שלו,שלי,את המבטים שלו,את הדברים שעליהם דיברנו,את הצעדים שעשינו.
אני זוכרת.
זאת הבעיה.
הזיכרונות שלי איתו הפכו מסתם זיכרונות לסוג של אוצר שאני פשוט לא רוצה לאבד.
אני אפילו לא צריכה להתאמץ לזכור אותו...הוא פשוט שם...גם כשהוא לא.

זה כל כך מבלבל.
אני לא רגילה שאכפת לי ממישהו חוץ מעצמי.
ואני לא רגילה שאנשים אומרים לי "הוא לא שווה את זה".
אני לא רגילה לזה שאני מרגישה שמשהו קושר אותנו בעתיד.
אני פשוט מרגישה...שאני אראה אותו שוב.
אני לא מצפה לראות אותו שוב...אני לא מנסה לראות אותו שוב...אני פשוט מוכנה לזה...כי אני מרגישה שבמוקדם או מאוחר זה יקרה.

הוא סיפור בלי סוף.
עוד לא הגעתי לסוף של הסיפור.
אז הוא חייב להיכנס שוב לחיי ולסיים את הסיפור.
הוא לא חסר לי עכשיו...כבר עבר הרבה זמן.
אין לי כבר מה להגיד לו...כבר אין מה לומר.
אני לא מחכה שנשלים.
אני מחכה שאני אבין מה היה הדבר שגרם לו להתרחק ממני.
אולי זה כי היה לי אכפת ממנו?
אולי בשבילו זה היה יותר מידי?
אולי פשוט איו לי מקום בחייו?

אני רק צריכה תשובה אחת אמיתית.

5 תגובות
החלום על הנפילה
13/07/2017 00:06
sunshine
חלומות, אמון, גברים, גיבורים, אשליות
תדמיינו חלום.
אתם נמצאים על צוק עם עוד אנשים...אתם במדבר...עצבנתם מישהו מסוכן והוא מושך אתכם למטה...אתם עומדים ליפול מהצוק.
מולכם עומדים 2 אנשים שאתם מכירים..אחד בצד ימין ואחד בצד שמאל...אתם חושבים למי לקרוא...ממי לבקש לתפוס את ידכם?.
את האחד שבצד שמאל אתם ממש מחבבים...אולי אפילו קראש קטן ואתם סומכים עליו.
האחד שבצד ימין כל הזמן רב איתכם,משקר לכם,אתם קרובים אבל אתם לא סומכים עליו.
אתם בטוחים שרק אחד מהם יסכים לעזור,אתם מרגישים שבמי שלא תבחרו...אחד מהם יעזור ואחד לא.
אתם לא ממש חושבים הרבה כי אתם עומדים ליפול מהצוק ואתם צריכים לקרוא בשם של אחד מהם,אז אתם עוצמים את העיניים וקוראים חזק בשם של האחד שאתם רוצים שיתפוס את ידכם.
ואז מגיעה ההפתעה...קראתם בשם של האדם שבצד ימין...אין לכם מושג למה עשיתם את זה...אבל איך שקראתם בשמו הוא תפס את ידכם מהר ומשך אתכם קדימה.
והתמלאתם בתחושה של אושר ושמחה שנתתם אמון בבן אדם שאתם לא סומכים עליו...והוא לא בגד בכם.
עמוק בפנים...רציתם שהבן אדם שאתם דווקא לא סומכים עליו...דווקא הוא יציל אתכם.

לחלומות יש השפעה גדולה על אנשים...לפעמים אפילו יותר מהחיים עצמם...אנחנו לוקחים את החלומות שלנו ברצינות ולא ברור למה.
לפעמים חלומות מתגשמים...לפעמים הם אשליה של הרצון שלכם...ולפעמים הם פשוט מסתוריים.
כך או כך...אנחנו בוחרים מתי לקחת חלום ברצינות ומתי לא.


החלום הזה שהיה לי...היה חלום שלא ציפיתי לו.
תחשוב על זהו...בחרתם בידיד מרושע על פני קראש קטן עם לב טוב?
זה הגיוני?

אני לא חולמת הרבה על אנשים שאני מכירה...אפילו לא על אנשים שאני מאוהבת בהם...אז כשמישהו מופיע לי בחלום ומראה לי שאני יכולה לסמוך עליו שיציל אותי...זה עושה לי משהו.

למה זה עושה לי משהו?
כי איזו בחורה לא הייתה רוצה שיצילו אותה כאשר היא בסכנת חיים?

היום אני פשוט חושבת על זה.
אם יקרה מצב ואני אצטרך להציל מישהו שאני אוהבת...אני עלולה לפגוע בעצמי לפני,למרות שתכלס אי אפשר באמת לדעת מה תעשו.
אני יודעת על עצמי דבר אחד...אני שונאת להתחרט...אז אני אעשה הכול רק כדי שלא תהיה לי חרטה.
אהבה יכולה להתקיים בלי אמון.
אבל אהבה הרבה יותר חזקה כשיש אמון.

בקשר לבחור ההוא שאי אפשר לסמוך עליו.
באמת אי אפשר לסמוך עליו...שיגיד את האמת...שלא יתקע לך סכין בגב...שלא ישקר לך...אבל עדיין...אני מאמינה בו.
חצי שנה לא ראיתי אותו,והוא הופיע לי בחלום לפני יומיים.
וכמו שאמרתי...אני לא חולמת הרבה על אנשים שאני מכירה...אז אני לוקחת ברצינות את החלומות האלה.
בחלום הוא עמד לידי ולא הסתכלתי עליו...פשוט לא היה לי אכפת ממנו...ואז הוא שם את האצבע שלו על הברך שלי והבהיל אותי.
חלומות הם אשליות...אני יודעת...אבל זה גרם לי לחשוב שאולי אני אראה אותו בקרוב...ואולי הוא שונה מלפני חצי שנה...אולי הוא יותר פתוח ויותר כנה?
והאולי הזה...זה לא תקווה...זו ציפייה שתביא איתה אכזבה קטנה...הוא תמיד אכזב אותי...טוב לא תמיד...אבל בהרבה מקרים.



0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 הבא »